"כאשר עם ישראל יגאל את ארץ ישראל - תגאל ארץ ישראל את עם ישראל" (מנחם אוסישטין). ארץ שכל אבן בה מסמלת מאמץ בעבר ותוחלת לעתיד" (מאקס נורדאו).
האופציות העומדות על הפרק 1. אבו-מאזן - לא יעשה זאת. כלומר: לא יעז לפרק את הרשות שפירושה, העברתה לידי חמאס ומחיקת פת"ח כזרוע בעלת השפעה.
2. מנהיגים מקומיים, נוסח ראג'וב דחלאן ואחרים, לא יתנו לו לעשות מהלך כה דרמטי, שיהרוס אותם ואת שאיפותיהם.
3. המנהיגות של פת"ח - תחליף את אבו-מאזן אם הוא לא מפטר בעצמו.
4. אבו-מאזן, מתפטר בסימן של אזהרה על הכישלון, תוך האשמת ישראל כמובן.
5. פירוק הרשות - פירושה, יצירת כאוס בשטחים עם חבורות חמושים הנלחמים זה בזה וגם בישראל.
6. מה עם כל השוטרים ומנגנוני הביטחון והנשק שבידיהם, פרט לישראל לאן יכוונו אותו אם לא פנימה ליריבויות הפנימיות.
7. אבו-מאזן והמנהיגות של הרשות - מודעים היטב שנסיגת צה"ל, לעבר גבולות קבע שישראל תקבע, תביא לנפילת הרשות, תוך 12-6 חודש לידי חמאס.
8. אבו-מאזן והרשות ניתן לומר בצורה גראפית "נשענים על כידוני צה"ל כדי לשרוד".
התשובה הישראלית - לפי הצעתי: להודיע לאבו-מאזן חגיגית, שאם יכריז על פירוק הרשות, ישראל תבצע המהלכים הבאים:
א. הצהרה חד-צדדית על גבולות קבע - גבולות ביטחון, לאמור: על גבולות הגושים הגדולים + התנחלויות חיוניות לביטחון.
ב. גבול בקעת הירדן - כגבול ביטחון חיוני.
ג. תפיסת שטחים אסטרטגיים - לביטחון.
ד. ירושלים בירת ישראל.
ה. הר-הבית בשלטון ישראלי - ובניהול האגן הקדוש בצורה משותפת ישראל-פלשתינים, ירדן וגוף בינלאומי כיו"ר.
ו. השארת הגדה המערבית, בה שולטת כיום הרשות הפלשתינית - לגורלם, לבחירתם ולהנהלתם.
ז. להציע לירדן - לחזור לגדה, כמו לפני מלחמת ששת הימים. להערכתי, הם לא יסכימו ולא ירצו לקחת תחת חסותם את הפלשתינים מהגדה, מפחד של השתלטות ומרד בירדן.
ח. אופציה נוספת - הנהלה בין לאומית זמנית עד התארגנות של גוף חדש או חדש ישן, לקבלת אחריות על הגדה ושטחי הרשות.
אופציה - לא ריאלית במיוחד, אבל בפוליטיקה מי יודע מה יכול להיות ריאלי ומפתיע.
ט. במקרה של מימוש האיום -
ציפי לבני, תאבד את תפקיד חייה כיו"ר צוות המו"מ, שאותו היא מובילה כבר 5 שנים, מאז ממשלת אולמרט.
במקרה כזה - רצוי שתמלא את תפקידה כשרת משפטים במשרה מלאה - מאחר שיש בתחום הרבה עבודה ושינויים נדרשים.
י. אבל אם תאיים בהתפטרות, יש לתת לה הזדמנות לעשות זאת, כי אז הסבירות שהיא תיעלם עם מפלגתה, גבוהה מאד.
לסיכום: לא להיבהל מהאיומים - לדעתי, מדובר בסרק - סרק, להסביר לו מה תהיה תשובתנו על השלכותיה ולתת לו לברוח פעם נוספת, כפי שעשה מהחתימה עם אולמרט את ציפי לבני.
עם ישראל והציבור בישראל לא צריך להיות מושפע מהפרשנות של חלק מהעיתונאים והפרשנים הפוליטיים, שכתיבתם מטילה ספק בכוחה של ישראל ובעתידה.
הסכם אוסלו מת ואפשר לומר עליו סוף הדרך או נדרס ולקבור אותו מחוץ לגדר.
הערות והרהורים בענייני דיומא: 1. אבו-מאזן מאיים לפוצץ את המשך המו"מ, בין היתר בסירוב ישראל לשחרר אזרחים ערביים ישראלים שביצעו פיגועים עם נפגעים וקרבנות.
2. האופציות הישראליות בנושא:
א. שחרור - אבל לא לתוך מדינת ישראל.
ב. שחרור לישראל - אבל עם אזהרה שניתן לבטל את אזרחותם הישראלית, על כל ההשלכות המשתמעות מכך.
ג. שר הפנים, על-פי החוק (חוק האזרחות), יש לו סמכות לבטל אזרחות ישראלית, לגבי אזרחים שפועלים כנגד המדינה, ביטחונה, חותרים נגד קיומה, מקיימים קשרים עם אויבי המדינה ומבצעים פיגועים נגד אזרחי המדינה ובמדינה.
ד. שר הפנים כבר ביטל בעבר אזרחות ישראלית לאנשים שפעלו נגד המדינה ועמדו בקשר עם אויביה.
ה. מאחר שהסכמים צריך לקיים, רק אם הצד השני מילא את חלקו והתחייבותו. עם זאת אפשר לקיים עם ההסתייגות שציינתי לעיל, לאמור: שחרור לא לגבולות ישראל.
