בעקבות "הסכם השלום" שמתגבש או אף נחתם בין הרשות הפלשתינית לחמאס, הגיע הזמן להשיב את
מוחמד דחלאן למרכז התודעה הפלשתינית והישראלית לקראת הכתרתו כיורשו של אבו מאזן. אומנם דחלאן נחשב למתון מדי בעיני הפלשתינים ואולי אף למושחת, בין השאר בשל ניסיונות להדחת אבו מאזן ממנהיגות הרשות הפלשתינית שיוחסו לו בשנת 2010 והובילו לגירושו מהפתח בשנת 2011. מאידך-גיסא, בעקבות התרסקות הלאומיות הערבית וכלכלות רוב שכנותינו בשל "חגיגות האביב הערבי" וקריסת החמאס, מועמדותו של דחלאן כיורש אפשרי לאבו מאזן, עלולה להפיח תקווה חדשה בקרב הפלשתינים ביהודה ושומרון.
לפי סקרי דעת קהל שנעשים מעת לעת על-ידי מכונים ישראלים ופלשתינים, רוב הפלשתינים ביהודה ושומרון לא מעוניינים במדינה פלשתינית, אלא דווקא ביציבות ביטחונית וכלכלית גבוהה תחת "הכיבוש הישראלי" ביחס ל"מדינות האביב הערבי" (ראה סוריה, לוב, מצרים ושאר ירקות).
לדעתי, הגיע הזמן "לשחרר" את מחמוד עבאס - אבו מאזן מתפקידו הנוכחי שכבד עליו מנשוא בגיל 79, למען מוחמד דחלאן, יליד רצועת עזה המעורה בחיי הפלשתינים מזה יותר מחמישה עשורים ועדיין צעיר יחסית וכוחו במותניו, רק בן 52 וחצי, כ-26 וחצי שנים צעיר מאבו מאזן.
הכתרת דחלאן להנהגת הרשות הפלשתינית, תשדר מסר של הרגעה, הן לתושבי יהודה ושומרון שחפצים בשקט יחסי גבוה וכלכלה משתפרת, כפי שאכן קורה להם בשנים האחרונות, ועוד יותר לתושבי רצועת עזה שנאנקים תחת מצור כלכלי קשה דווקא מצד מצרים, אירן ורוב העולם הערבי, ומתקנאים עד מאוד במזלם הטוב עשרות מונים של אחיהם הפלשתינים ביהודה ושומרון.
אולי בהמשך יוכל מוחמד דחלאן, מקים תנועת הנוער של עזה "השביבה" ב-1981 וראש מנגנון הביטחון המסכל שם עד לפני כשבע שנים, לאחד את הפלשתינים ביהודה, שומרון ועזה כור מחצבתו תחת הנהגתו. על הציבור הישראלי להפנים שעיקר האשמות הפלשתינים נגד מוחמד דחלאן הם שהוא קרוב מדי לארה"ב ולישראל ושאינו מספיק לוחמני בעד הקמת מדינה פלשתינית, אולם דווקא בשל שקיעת רעיון המדינה הפלשתינית בקרב ערביי יהיודה ושומרון וחיזוק כלכלת מדינת ישראל תחת שלטון
בנימין נתניהו (מדינת ישראל סיימה את 2013 עם תוצר ממוצע לנפש של 37.3 אלף דולר ולקראת 40 אלף דולר לנפש בשנה הבאה עלינו לטובה - 2015) לכ-300 מיליארד דולר בשנה החולפת - 2013, ערביי יהודה ושומרון ואולי גם ערביי עזה יעדיפו מטריה ישראלית על-פני "מדינה פלשתינית אביבית" ברוח שכנותינו.
אולי "מעז יצא מתוק" ודווקא "הסכם השלום" בין הרשות הפלשתינית לחמאס יוביל לעליית מוחמד דחלאן ולתקווה לעתיד משופר לנו ולפלשתינים ערב יום השנה ה-66 לעצמאותינו ולנכבה שלהם.
תקוותי היא שנתניהו ימשיך להוביל את מדינת ישראל וכלכלתה לשיאים מדהימים, בכל קנה מידה, תוך שימת דגש מיוחד על צמצום הפערים הכלכליים בחברה הישראלית, והובלת התמ"ג הממוצע לנפש ל-50 אלף דולר עד סוף העשור הנוכחי, ובבניין ציון ננוחם.