אין איום יותר מגוחך מזה של מכחיש השואה ה"ראיס" אבו-מאזן שיפרק את הרשות הפלשתינית. אין פתרון יותר טוב מזה לישראל שלא תצטרך יותר לשבת ולדון על כלום עם עדת נבלים ושונאים אימפוטנטים - ראשי הרשות הפלשתינית שאינם משכילים לשלוט ולנהל את המעט שברשותם ועושים ככל יכולתם למנוע כל הסדר, מסיתים ללא הרף, ובו-זמנית דואגים למלא את כיסיהם...
אצל האוכלוסייה בשטחי יהודה ושומרון מקובל כיום שאבו-מאזן הוא בסך-הכל המוכתר של רמאללה ואצל השולטים ברחוב, אלו החמסניקים. הוא נחשב לחלשלוש, לתופעה בת-חלוף.
השלטון של הרשות הפלשתינית מהווה כיום לגבינו מכשלה בינלאומית, איום טרוריסטי פוטנציאלי (אם החמאס ישתלט שם) ויותר מכך גם סיכון ממשי עתידי לממלכה הירדנית.
מבחינה אוביקטיבית לחלוטין, על-פי האירופאים והאמריקנים, רמת השחיתות של מנהיגי הרשות הינה גבוהה ביותר כאשר יותר ממחצית הסכומים המועברים לרשות לפעילותה מוצאים דרכם לחשבונות הבנק הפרטיים של ה"מנהיגים"... אז מי צריך "רשות" כזו?
מה שהיה ומה שיש במשך 12 שנים הראשונות לאחר ששטחי יהודה ושומרון שוחררו מהכיבוש הירדני האדמיניסטרציה האזרחית שהקימה ישראל, בגיבוי צה"ל שלטה בשטח בצורה מכובדת ודי בטוחה. מאז הוקמה הרשות הפלשתינית, לאחר "אוסלו", קיבלנו טריטוריה אלימה ועויינת יותר ויותר
עם הסתה בלתי פוסקת עד עצם היום הזה, (לרבות שתי אינטיפדות שהודברו בדם רב) וכיום בשטחים אלו רק חצי ממניין התושבים שהיו לפני 35 שנה! לא רק שהילודה ירדה משמעותית ל-2.6 ילדים למשפחה, אלא שההגירה המאסיבית (שעודדו אותה ארגונים שונים ומשפחות פלשתיניות בחו"ל) גרמו לכך שכיום ביהודה ושומרון בקושי 1.7 מיליון תושבים בלבד... שמצבם הכלכלי טוב מאי-פעם.
והיה אם תפורק הרשות אם אכן תפורק הרשות (אם המנהיגים הנוכחיים יוותרו על הכסף הקל הזורם לכיסם...) יש לישראל את
הברירה הראשונה והיא לעשות חלוקה מחדש של המחוזות לפי חמולות ולתת לראשי החמולות לנהל את חיי התושבים עם סיוע ישראלי, אמריקני ואירופי. המנהל האזרחי יוכל להתפרס מחדש בצורה קלה יותר ושלטונות הביטחון חייבים יהיו להעמיק פעילותם כדי לחסל מידית כל התארגנות עוינת ולהפסיק בכוח את הסתה במסגדים, ברחוב ובתקשורת.
הברירה השנייה של ממשלת ישראל היא סימון גאוגרפי חד-צדדי של שטחי יהודה ושומרון והקמה של
אוטונומיה סוזרנית, (למי שאינו מכיר מונח פוליטי-בינלאומי זה אני מפנה אותו לגוגל, או להבנה של מדינות כמו מונקו וסן-מרינו). דהיינו, שלטון עצמי מלא למעט נושאי חוץ וביטחון.
יש המצביעים על
ברירה שלישית והיא: סיפוח כל השטחים לשטח מדינת ישראל שבה יחיו שני-שליש יהודים (6 מיליון) ושליש ערבים (3 מיליון) בשלטון סמי-פדרטיבי שיותאם לתנאים הגאוגרפיים והדמוגרפיים. תחשבו על הצורה בה הצלחנו להעלות את הרמה החברתית, התרבותית והכלכלית של ערביי ישראל שזו תהיה נחלתם גם של כל תושבי יהודה ושומרון, דהיינו רמת חיים הטובה ביותר לערבים במזרח התיכון- -זו אגב הדרך היחידה לחיות בשלום.
אין ספק שההתנגדות הקשה ביותר לכל ההסדרים הנ"ל תבוא מצד המנהיגות האסלמית העולמית והליגה הערבית - אלו המונעות זה 65 שנים כל הסדר בארצנו - אולם עלינו לזכור דבר אחד חשוב:
על-פי החוק הבינלאומי הקיים, כל השטח שבין הירדן לים תיכון יועד בהסכמים בינלאומיים ליהודים ומכאן שזכותנו לעשות בשטחים אלו כרצוננו (כל זמן שלא נפעל בצורה פלילית או בדרך הפליה). אז בואו ונהיה חכמים ונפעל
חד-צדדית ובנחישות למען האינטרסים שלנ0ו וגם אולי..שלהם...
