לא חשבתי שזה יקרה לי אי-פעם. לא חשבתי שאמצא עצמי מגן על מערכת בתי-המשפט ועל אחד משופטיה הבולטים והמוצלחים ביותר. אני? מה קרה לכם? השתגעתם? שאני אגן על מערכת בתי-המשפט ועל מי שופטיה? אני? למה? מה קרה? מי מת? והינה למרות כל התמיהות מוצא אני עצמי - ברשימה זו - מגן על השופט, גיא הימן, שופט בית המשפט השלום בתל אביב-יפו. כל זאת, בעקבות פרסומים לא הוגנים - בעליל, לדעתי אני - שפורסמו עליו בעיתון
ידיעות אחרונות מבסוף שבוע החולף ובמוסף "ידיעות תל אביב-יפו", ביום שישי האחרון.
אז בואו ונפתח בעובדה הבאה. הפתיח לכתבה במוסף "ידיעות תל אביב" אינו מדויק ואינו נכון, בכל הכבוד הראוי. קטע המשפט בכתבה זו, הינו הפתיח לכתבה במוסף המקומי של ידיעות אחרונות, בו נכתב, כי:
"שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, שדן מדי יום בין השאר בעבירות על חוקי התכנון והבנייה, מתגורר בעצמו ב
דירה מפוצלת, כך עולה מתחקיר "ידיעות תל אביב-יפו".
ובכן, לא דובים ולא יער. סתם זבובים העושים זמזומי רקע, ללא כל בסיס מוצק שהוא. כבוד השופט, גיא הימן, עליו נכתבה הכתבה, אינו שופט בית המשפט לעניינים מקומיים, מזה מספר חודשיים, כאשר בוודאי ובוודאי לא שימש הוא ולא כיהן, כשופט בית המשפט לעניינים מקומיים, במועד פרסום הכתבות אודותיו. מובן כי כתיבת מאמר על שופט בית משפט לענייני מקומיים, שאינו מקפיד, לכאורה, על חוקי תכנון ובנייה, הינו עניין עסיסי, אולם בוא נעמיד דברים על דיוקם, כבוד השופט, גיא הימן, הינו שופט שלום, מזה זמן ואין הוא שופט לעניינים מקומיים עוד, כלל וכלל.
ולמהותם של דברים. מהכתבה ש"זכתה" לקדימון בעיתון ידיעות אחרונות של יום חמישי האחרון, בכותרת: "צדק מפוצל", כמו-גם לכותרת המשנה: "בבוקר: השופט מכריע בדיונים על עבירות בניה בבית משפט השלום בתל אביב. בלילה: הוא ישן בדירה שכורה שחולקה ללא אישור לשתי יחידות נפרדות", עולה כי כבוד השופט, גיא הימן, לא חילק את הדירה שבה הוא מתגורר, לשתי יחידות דיור, אלא דבר זה נעשה, על-ידי בעלת הבית, ממנה שכר הוא את דירתו. זאת ועוד. הדירה המפוצלת אינה משמשת שני דיירים, אלא היא משמשת את כבוד השופט, גיא הימן, בלבד, למגוריו. ביג דיל.
נכון, שמבחינה משפטית גרידא, גם מי שמשתמש בדירה מפוצלת, עובר, לכאורה, עבירה של שימוש בדירה מפוצלת, אולם נראה שדין זה חל על מי שמשתמש רק בחלק מדירה מפוצלת ולא בדירה המפוצלת, באופן שלם, כך שאין חל דין פיצול, על מי שעושה שימוש בשתי הדירות המפוצלות, כיחידת מגורים אחת.
לא הסתרתי דעתי, לא פעם ולא פעמיים, כי שופטים אמורים לשמש דוגמה ומופת לאחרים ומה שמותר לאחרים, אינו - בהכרח - מותר לשופטים. כך למשל הרשיתי לעצמי בבקשת פסילתה של כבוד השופטת המנוחה,
טובה סיון, מלהמשיך ולישב בדיון, בעניין שנדון בפניה, בשעתו, בבית משפט לענייני משפחה, לכתוב כי: "כב' השופטת, טובה סיון ועו"ד שמוליק קסוטו, שיבשו הליכי משפט, בכל הכבוד הראוי". משפט זה "עלה לי" בתלונה שהגיש מנהל בתי-המשפט, לשעבר, כב' השופט, בדימוס,
משה גל, לוועדת האתיקה והעמדתי לדין משמעתי, ממנו זוכיתי ברוב דעות וערכאת הערעור הרשיעה אותי, ברוב דעות ועוד היד נטויה.
לשכת עורכי-הדין, סבורה, כי התבטאותי אינה ראויה ואילו אני דוגל, בגישתם של שופטי הרוב, בערכאה הראשונה שזיכוני - פה אחד - בנימוק של
חופש הביטוי ובעובדה שבבקשת פסילה מותר להכליל ביטויים, אפילו חריפים, מן הרגיל, כלפי שופט מכהן.
ומכאן, אחזור לעניינו של כבוד השופט, גיא הימן. כדי שלא אחשד, חלילה וחס, בהטיית דין וגם/או ב"חנופת יתר" לשופט זה, אציין, כי בדיון שהתקיים לאחרונה באולמו של שופט נכבד זה, בבקשתו של לקוח שלי לפנות דייר שטען, כי השכירות הוארכה לו, בהסכם על פה, דחה הוא את בקשת הפינוי וקיבל את בקשת הרשות להתגונן, בכפוף להפקדת סכום כסף מסוים, בידי אותו דייר.
שופט נכבד זה, עוד סנט בי, במהלך הדיון, במהלך חקירה נגדית אגרסיבית שערכתי לאותו דייר והטיח בי, כי אין אנו מצויים באינקוויזיציה. בתגובה השבתי לכבוד השופט, גיא הימן, בנימוס, כי אין אנו באינקוויזיציה ואף אני איני טורקוומדה, אולם העד מגזים ומתחמק מלענות לשאלות עליהן נשאל, על-ידי. סופם של דברים הסכים כבוד השופט, גיא הימן, עמי ודרש מאותו עד לענות - במישרין - לשאלות שנשאל על-ידי.
כל פעם שנתקל אני בכתבות מסוג הכתבה, הבלתי ראויה, בעליל, בכל הכבוד הראוי, שנכתבה אודות כבוד השופט, גיא הימן, נזכר אני בשירו של אריק אינשטיין המנוח, "עיתונאי קטן שלי", שזו ההזדמנות להביא את מילות השיר בפניכם, דבר דבור על אופניו, כדלהלן: "הם כותבים בעיתונים מה שהם רוצים מסרסים מלכלכים בלי שום רחמים נכנסים אל המיטות מציצים מהחורים ואין מה לעשות אין פה רחמים מלבינים את הפנים פוגעים במשפחה אם יום היה תורי אז מחר יהיה תורך המלך הוא עירום כולנו ילדים שרואים לו את הטוסיק שותקים ולא קמים
אז איך אתה ישן בלילה עיתונאי קטן שלי איך אתה נרדם על מה אתה חולם בלילה אחרי שפיכת הדם
איך אתה נרדם בן אדם, איך אתה נרדם הם הורגים עם המילים משחקים בנשמה לאן אני שואל הלכה האהבה
שברו לו את הלב שברו את הילדה אז בטח שתהיה פה תהיה פה מלחמה אז איך אתה... הם כותבים בעיתונים מה שהם רוצים מסרסים מלכלכים בלי שום רחמים נכנסים אל המיטות מציצים מהחורים ואין מה לעשות אין פה רחמים אז איך אתה..."
אז בואו ונזכור שלא כל דבר ראוי לפרסום ולא תמיד אחרי רוח סערה וסוערה, יורד גם גשם. בואו ונזכור זאת, יום יום ושעה שעה, לפני שנצא בכותרות מרעישות, שלא תמיד יש מאחוריהן, דברים של ממש.