בפרקי אבות נאמר כי דרך ארץ קדמה לתורה, אך אמרה זו ללא המשכה - חסרת משמעות ואינה נכונה. ומהו ההמשך? "אם אין תורה, אין דרך ארץ".
שכן, אם כללי ההתנהגות המקנים התנהגות הולמת ב"דרך ארץ" קיימים בתורה כמצוות וכחוקים, הרי שדרך ארץ לא קדמה לתורה אלא היא חלק בלתי נפרד ממנה, ושתיהן, התורה ודרך ארץ לא יכולות להתקיים אחת בלעדי רעותה.
די לעיין בפרשת "קדושים" [שהיא, כמובן, חלק מובנה בתורה] כדי להבין שדרך ארץ כולה מצויה בתורה, ולהלן הסבר:
"איש אמו ואביו תיראו" [ויקרא י"ט ג'] והראב"ע מפרש כי היראה באה כי "יאריכון ימי המכבד, אם כן יקצרו ימי המקלה", לאמור, "איש אמו ואביו תיראו" שווה ערל ל"כבד את אביך ואם אמך".
"ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר, ולקט קצירך לא תלקט" [ויקרא י"ט ט'] - וכן הפסוק שלאחריו עניינם בדאגה לנמצאים בשולי החברה ולנזקקים.
"לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו" [ויקרא י"ט י"א] - מהכללים המובהקים של דרך ארץ.
"לא תעשק את רעך ולא תגזל, לא תלין שכיר אתך עד בקר" [ויקרא י"ט י"ג] - אין מה להכביר במלים נוכח מצווה זו.
"...ולפני עור לא תתן מכשל" - אומר הרמב"ם בספר נזיקין הלכות רוצח י"ד כי "וכן כל המכשיל עיוור בדבר והשיאו עצה שאינה הוגנת, או שחיזק ידי עוברי עבירה, שהוא עיוור ואינו רואה את דרך האמת מפני תאוות לבו, הרי זה עובר בלא תעשה, שנאמר: "ולפני עיוור לא תתן מכשול. הבא לטול ממך עצה - תן לו עצה הוגנת".
"לא תשנא את אחיך בלבבך" [ויקרא י"ט י"ז] - מצווה שבלב.
"לא תלך רכיל בעמיך..." לרכל מלשון לרגל כי ה-כ' וה-ג' מתחלפות לעתים בשפה העברית. מי שמרגל אחר חברו, ולאחר מכן מדבר ומפרסם ברבים את תוצאות הריגול - הריהו מרכל. הרכילות היא תיאור עובדתי, לאמור, אינה דבר שקר, זאת ועוד, אפילו הרכילות כוללת דברים חיובים - ובכל זאת חל עליה איסור. כאשר מדובר באמת שאינה מחמיאה לדמות אשר היא במרכז הרכילות, אף שהדברים הם אמת - מדובר בלשון הרע, וכאשר מפרסמים ברבים דברי שקר - הרי זו הוצאת שם רע/ הוצאת דיבה [על-פי הלכות דעות בספר המדע של הרמב"ם מסדרת היד החזקה].
"לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך..." [ויקרא י"ט י"ח] - ומהו ההבדל בין נטירה לנקמה? הרמב"ם מבאר כי נקמה היא, כאשר ראובן מבקש משמעון שישאיל לו חפץ ושמעון מסרב,, וברבות הימים מתהפך הגלגל ושמעון מבקש מראובן כי ישאיל לו חפץ - ואז ראובן אומר: "מכיוון שלא השאלת לי - לא אשאיל לך".
נטירה היא באותה דוגמה שמעון יסכים להשאיל את החפץ לראובן, אך יאמר לו - "איני נוהג כמוך, זוכר אני כי סרבת להשאיל לי את החפץ אך אני אשאיל לך".
"וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו" [ויקרא י"ט ל"ג] - דאגה למי שזר, שונה, חלש בחברה.
"לא תעשו עול במשפט..." [ויקרא י"ט ל"ה] - לפי הרמב"ם, הדרישה לצדק במשפט היא לממש את זכותו של העד לתת עדות מלאה ולמנוע מבעל דין או מהשופט לקצרה, ובנוסף, הדיינים חייבים להיות בקיאים בדין, ובנוסף, כל אדם הוא בחזקת זכאי. אלה עקרונות הצדק על-פי ספר המצוות של הרמב"ם.
"מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם..." [ויקרא י"ט ל"ו].
בהמשך, בפרק כ', מובאים כללים ואזהרות בעניין טהרת המשפחה ומניעת אלימות מינית בין כותלי המשפחה.
עינינו הרואות כי די בפרק אחד מהתורה ובפרשה קצרה כדי להבהיר כי עניינה של התורה היא דרך ארץ, וכי הלכות דרך ארץ הן חלק מן התורה של העם היהודי.