כאשר תוכנית מתאר כוללת חובה לבצע את מעטפת הבניין בחיפויי אבן, הדרישה היא לביצוע החיפוי בהתאמה לדרישות המפמ"כ 378 וסדרת התקנים 2378 החלים כולם על חיפויי אבן, במישור החזותי ובמישור התפקודי.
הדרישה בתוכנית המתאר למעטפת עם חיפויי אבן, מקורה ברצונו של המתכנן, או ברצונה של רשות הרישוי, לייחד מראה אסתטי לבניינים, אולם המראה האסתטי משולב וכרוך ביציבותו של החיפוי.
ראשית ייאמר, כי בכל סדרת מסמכי מכון התקנים החלים על חיפויי אבן במעטפת הבניינים, ישנה התייחסות גם למראה החיצוני של החיפוי וגם לחוזק הידבקותו לקירות נחוץ של הבניין לטווח ארוך.
שנית, ככל שהחיפוי נאה למראה עם גמר הבניין - אך לעומת זאת אינו יציב בהתאם לדרישות התקנים מבחינת חוזקו, הוא עלול להתנתק בטרם עת, ו/או לחייב (שנים ספוקות לאחר התקנתו) - חיזוקו בברגים.
יש לדעת כי המראה של חיפוי מבורג, אינו אסתטי. כמו-כן, המראה של חיפוי חסר, בגלל אבנים שנשרו ממנו, אף הוא אינו אסתטי.
בסעיף 3.4 לתקן 2378.2 ובסעיף 3.4 לתקן 2378.5 כלולה דרישה כי החיפוי יהיה בעל קיים (ק' עם שוא - אורך חיים) כשל קיים הבניין, כלומר, דאגת מחוקק המשנה היא לפתרון בר קיימא של מעטפת הבניין, כאשר אומנם נדרשת לגביו תחזוקה שוטפת, כמו לפריטים אחרים בבניין, אולם במהות - מדובר בחיפוי יציב ועמיד המבוצע בהתאם לדרישה זו מראש, למשך עשרות שנים, וביתר דיוק, לכל תקופת יציבותו של הבניין.
פתרונות חיזוק חיפוי קלוקל בברגים, הם פתרונות גרועים, לא מתאימים לשום תקן, זמניים ולא אסתטיים.
התנאים בת"י 2378.4 להברגה המחזקת את החיפוי - לא מתקיימים בבניינים שהחיפוי בהם מתחיל לנשור כעבור חודשים או כעבור שנים ממועד יישומו. מי שמסיק מתוך האמור בתקן 2378.4 מסקנות לגבי יישום חיזוק מאוחר בהברגה - מטעה ולכל הפחות טועה, ראה להלן סעיף 4.5.1 בתקן הנ"ל הקובע כי "כל אחת מהאבנים תקובע שלושה ימים לאחר ההדבקה", ולא כמה חודשים או אף שנים לאחר ההדבקה (הקיבוע בו מדובר הוא קיבוע בברגים).
המשמעות היא, שבכל מקרה נוצרת בשיטת החיזוק באמצעות ברגים - אי-התאמה לתקנים, ואם לאחר החיזוק החיפוי ייבדק - יגלו אי-התאמה זו.
לגבי זכויותיהם של רוכשי דירות, חלה החובה של התאמה לתקן-כשיש תקן, חובה המופרת באמצעות שיטת תיקוני חיפויי אבן בברגים.
ההפרה היא בנושא קיבוע האבן לבניין.
בנוסף, הברגים בכל שיטות יישומם - נראים לעין, בין מיד ובין כעבור זמן, ומהווים מפגע אסתטי.
אין ספק כי גם בנין עם "חורים" עקב אבני חיפוי שנשרו - אינו מראה אסתטי.
לפיכך, מצופה ונדרש כי הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה יחייבו את היזמים ואת הקבלנים להמציא בדיקות התאמה לתקנים, ולשם כך נדרשת חקיקת משנה מתאימה. הבדיקות צריכות להוות תנאי מוקדם לקבלת טופס 4 ולהנפקת אישור אכלוס הבניין.
המלצה נוספת היא, כי הדרישה של רשויות הרישוי לביצוע חיפויי אבן - תוגבל ותצומצם, וזאת לאור הכישלון המוחלט בביצוע החיפויים בכל רחבי המדינה, הסיכונים הכרוכים בכך, עגמת הנפש הנגרמת לכל הצדדים הנוגעים בדבר, והצורך בהתדיינויות בבית המשפט בגין ליקויים בחיפויי אבן.