ב-19 באפריל ציינו ברחבי העולם את יום התקליט הבינלאומי.
בשנה שעברה הלך לעולמו סטורם ת'ורג'רסון, אשר נחשב כאחד ממעצבי עטיפות התקליטים הכי משפיעים בהיסטוריה של הרוק מאז שנות השישים.
בסטודיו המצליח שהקים, "היפגנוסיס", הוא יצר בין השאר את העטיפות לאלבומי להקת פינק פלויד, "Wish You Were Here, "Animals", ו"The Dark Side Of The Moon", וגם למאות אלבומים נוספים, מאוד מאוד מוכרים - של פיטר גבריאל ושל הלהקות ג'נסיס, לד זפלין, יס ואפילו עד ימינו ועד אלינו - שתי עטיפות אלבומים לאתניקס.
מותו של ת'ורג'רסון, שהיה אחד הבולטים בייצוג המראה של עולם המוזיקה בעיקר בשנות השבעים-שמונים, מותו הוא באופן סמלי עוד מסמר בארון הקבורה של הפורמט הכי כיפי והכי נכון לשיווק מוזיקה, וזאת כיוון שהתקליט, ואני מדבר כאן על הוויניל הגדול והשחור, הוא לא רק המוזיקה, הוא מהווה את המכלול שכולל את המוזיקה, את העטיפה, לעיתים גם את הדף הפנימי עם המילים, אפילו את הריח.
אלה שלבי הטקס: קודם כל הרגע המרגש שבו נודע לך שהתקליט שחיכית לו הגיע סוף-סוף לחנות. אחר כך הדיון בחנות, עם המוכרים ו/או הקונים האחרים על איך התקליט החדש של... ההאזנה הראשונה בחנות, באוזניות, והצחוקים על אלה ששרים בקול רם, אבל בגלל האוזניות לא יודעים שהם מזייפים...
ואז הקטע החשוב, של ההתקרבות וההיכרות האינטימית יותר עם התקליט, בהייה ארוכת זמן ומדוקדקת בעטיפה, במילים, בקרדיטים, בציור או בצילום, והכל נורא חשוב ומעניין. עוד לפני שהנחת את חתיכת הפלסטיק הקסומה הזו על הפטיפון, והפעלת אותו במהירות הנכונה, והורדת בעדינות את המחט, ושוב, תוך כדי ההאזנה, עם העטיפה ביד, יצרת קליפים משלך בראש, ואחרי 18 עד 20 דקות של האזנה, קמת והפכת צד.
יש כל מיני סיבות לקנות תקליטים, חוץ מהמלצה של חברים, שדרני רדיו או מוכרים בחנות, כמובן. השיטוט המתמשך בחנויות התקליטים מפגיש אותך עם צבעים ושמות שלא הכרת, וקיים מסתורין גדול במה שמסתתר בתוך עטיפה יפהפייה של להקה שעליה לא שמעת מעולם. כך זכיתי להכיר את להקת הפת'רס האגדתיים שמכל רצועה בקע צליל קסום אחר.
תולדותיו של התקליט בשבוע שמוקדש, בכל העולם, לאהבה לפורמט הישן והטוב (ונכון, ההרבה פחות נוח) אני חייב להודות שבזכות התקליטים שהכרתי לפני ארבעים שנה אני במקצוע הזה של לשמוע-מוזיקה-ולרוץ לספר-לחבר'ה.
כמו-כן, מספר בעלי הפטיפונים שקונים תקליטים אינו משמעותי כשמדברים על תעשיית המוזיקה, ובכל זאת מספרם של הנאמנים לפורמט הוותיק הולך וגדל מדי שנה, וכן, גם בימים אלו עדיין ממשיכים להדפיס תקליטים.