גם בחלוף ארבעה עשורים מאז פרישתו של מזכיר המדינה היהודי-האמריקני הנרי קיסינג'ר מהחיים הפוליטיים הוא עדיין מושך כותרות נכבדות כיהודי הראשון שזכה לכהן בכהונה הרמה הזו בארצו.
לפחות בקרב יהודי ארה":ב לא איבד קיסינג'ר גם כיום את הפופולריות הרבה שהייתה לו. כמי שהיה מספר שתיים אצל הנשיאים ניקסון ופורד הוא גם כיום מושא להערצה רבתי בחוגי היהדות האמריקנית על כל קשת גווניה ונחשב לדמות היהודית המרכזית שלהם.
העיתונאי גד נחשון, מניו-יורק, מדווח על מפגש מרגש עם קיסינג'ר, ערב יום העצמאות, בבית הכנסת "סנטרל" שבמנהטן, באירוע חגיגי שהיה גדוש המוני יהודים ושאורגן על-ידי הרב המקומי. קיסינג'ר, שהפך לסמל של הצלחה בקרב היהדות המקומית, שטח באוזני קהל הנאספים הנכבד את ה"קוריקולום ויטה" שלו מאז שהיגר עם משפחתו מגרמניה בשנת 1938 - שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה - לחוף המבטחים של וושינגטון.
אישור ערבי קיסינג'ר סיפר כי למן הרגע הראשון בארה"ב הוא ראה את עצמו כמזוהה עם האמריקניזציה העמוקה של היהודים - קודם כל כאמריקני לכל דבר ורק אחר כך כיהודי. לא בכדי הוא אימץ משום כך לעצמו דווקא את שמו הפרטי "הנרי" כשם אמריקני לכל דבר, תחת שמו הגרמני "אלפרד".
מלבד כהונתו כמזכיר המדינה, בתקופת נשיאותם של ניקסון ופורד, כיהן הנרי קיסינג'ר גם כראש המועצה לביטחון לאומי, כיועץ מדיני לנשיאים, והיה גם סופר פורה וחתן פרס נובל לשלום. בערוב ימיו הוא שימש כפרופסור לתחום מדיניות וממשל באולימפוס האקדמי.
לדברי גד נחשון הייתה גולת הכותרת של המפגש בבית הכנסת התייחסותו למשבר המדיני שפרץ בין ישראל לפלשתינים ולפיצוץ שיחות השלום ביניהם. קיסינג'ר הטעים כי כל הסכם עתידי בין הפלשתינים לבין ישראל יותנה, ככל הנראה, באישורן של מדינות ערב, וכי בעקבות ההסכם שהושג בין מחמוד עבאס לבין החמאס, לא ניתן עוד להימלט מהקמתה של מדינה פלשתינית עצמאית, בעוד שאת שאלת ירושלים ואת שאלת עתידם של הפליטים הערביים יש לדחות לעתיד.
