נימוקי הבקשה 1. תוכנית "
האח הגדול" מהווה בסיס ליצירת תרבות הרס במדינת ישראל. כאשר מדברים על אובדן ערכים, תרבות קלוקלת המובילה עד לרציחות בדקירות סכין בבתי הספר, מועדונים וברחובות הערים – האצבע המאשימה היא בראש ובראשונה לתכנים שמביאה לביתינו הטלוויזיה הישראלית.
2. בימים שהיה למדינת ישראל ערוץ ציבורי אחד ובלעדי בטלוויזיה – לא הייתה כל אפשרות לשדר תוכנית כמו "האח הגדול". האבסורד שדווקא זכייניות מסחריות הנהנות מרווחי עתק הן אלה המשדרות ככל העולה על רוחן ובלבד שירוויחו סכומי כסף אסטרונומיים, מחייבת את המדינה להציב בפניהן קריטריונים ברורים שיאסרו עליהן לשדר תכנים שעוברים בבוטות קווים אדומים ולא סבירים על דעת כל בר דעת.
3. תוכנית הטלוויזיה "האח הגדול" איננה עוד תוכנית בידור להמונים. אין זה שעשועון או כל תוכנית משעשעת אחרת המעבירה לאזרחי ישראל את הזמן הפנוי בהנאה מפיגה שעמום. זוהי תוכנית המציגה דיירים סגורים בתוך 4 קירות למשך תקופה ארוכה, והמוציאה מהם את הקרביים בשידור ישיר לכל הצופים החפצים להציץ לנבכי חייו הכי אינטימיים של המשתתף.
4. אם לא די בזוהמה חסרת התרבות הזו, אזי ברור לכולם שהמטרה הסופית של המתמודדים היא להפוך לידוענים (סלבריטאים) שלאחר יציאתם מסד התוכנית – יהפכו לגיבורי תרבות בישראל. בוגרי "האח הגדול" ישתלבו בכמעט כל תוכנית טלוויזיה אפשרית, אם כמנחים ואם כפרשנים בכמעט כל תחום בשיח הציבורי, ומובן מאליו שיצירת המארג הלא תרבותי הזה המהווה למעשה את בסיס התרבות הישראלית – אינו עומד בכל תנאי או קריטריון חינוכי סביר הראוי להיות נדבך כל כך מרכזי ובסיסי בתרבותינו.
5. הנימוק הניתן על-ידי זכיינית התוכנית "קשת" כאילו אין חובה למי שאינו חפץ לצפות בתוכנית הזו – אינו עומד לה במבחן המציאות. כאשר רואים את טורי המועמדים האינסופיים המשתרכים לאודישנים לכניסה לבית "האח הגדול" – מבינים עד כמה שונה תוכנית זו מאחרות המוקרנות בטלוויזיה הישראלית. לכולם ברור (הן למפיקים והן לציבור הרחב) שלכל משתתף הנמצא במשך חודשים בתוך בית "האח הגדול" סיכויים גדולים אלף מונים להיות כמעט כל מה שיחפוץ, לעומת כל אחד אחר יהיה כשרונו גדול ככל שיהיה – אולם תחסר לו החשיפה העצומה בה זכה הסלב החדש שאך יצא משערי "האח הגדול".
6. את המציאות החדשה בה כולנו סופקים כפיים בייאוש לנוכח הידרדרות המצב הכללי במדינה, אסור להמשיך ולקבע ביסודות עתידיים רעועים כאלה שיציבו לנו את מנהיגינו רק כי נבחרו על-ידי מפיקי תוכנית "האח הגדול" להוביל להמשך הידרדרות שתוביל את כולנו לאסון נוראי.
חופש הביטוי אינו עומד במבחן סתימת פיותיהם של מי שלא מצאו חן בעיניי מפיקי "האח הגדול" לקבל במה ציבורית ולהוכיח כי ראויים הם להיות מנהיגים אוטנטיים לעם ישראל. קבלת
כבוד וצ'ק פתוח להופיע בכל תוכנית טלוויזיה רק כי הפכת ידוען שהשתתף בתוכנית "האח הגדול" הוא ההפך מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו והשוויון של כולנו בפני הכל.
7. עצם הקריטריונים להיכנס לבית "האח הגדול" מוכיחים עד כמה מעוותת תוכנית זו את מהות חיינו ותרבותינו במדינה הזו. הומו עדיף על סטרייט. לסבית ראויה יותר מבוגרת תיכון עם 5 יחידות במתמטיקה. נערה דקיקה עם שדיים גדולים ומפוזרים לכל רוח עדיפה על ישראלית לובשת ג'ינס רגילה וחולצתה מסתירה מעט את חמוקיה. יהודי חרד שמוכן להשתתף בתוכנית טלוויזיה הבזויה למיגזרו, עדיף על חובש כיפה שבסה"כ יוצא לעבודתו לפרנס משפחתו – ורצוי מאוד שיצטרף כנגדו גם ערבי. עצבני עדיף על רגוע. מטומטם עדיף על חכם. פרוצה עדיפה על בתולה. חולה מין עדיף על אדם בריא. אלה הם הקריטריונים הנחוצים מבחינת מפיקי "האח הגדול" כדי להעצים הזוהמה שהם מביאים לכל בית בישראל – ורואה את זה הדור הצעיר, מפנים, ומבין שרק ככה אפשר להתקבל לחברה הישראלית – ולהצליח.
8. בית המשפט נכבד זה מתבקש לקחת בחשבון עניין מהותי נוסף שלמעשה לא היה צריך להכתב בעתירה זו, אולם המציאות מכתיבה את ההפך. בית המשפט נכבד זה חייב להכנס לסוגיה זו ולבקשה לאסור שידור תוכנית "האח הגדול". אין זה ראוי ואפילו לא חוקי להימנע מקבלת החלטה בסוגיה שלכאורה כב' ביהמ"ש טוען וחוזר וטוען בכל פעם מחדש שאינו מתערב בשיקולי רשויות בכמעט כל דבר ועניין. הרס התרבות הישראלית על-ידי מקור הכוח החזק ביותר שהוא הטלוויזיה הישראלית חייב לעמוד במבחן בג"ץ. אין במדינת ישראל כל איזון אחר המונע שידור תוכנית זבל כמו "האח הגדול". אין חוק ברור כנגד שידור התוכנית ההרסנית הזו, ופרשנות החוקים הקיימים ע"י עורכי הדין הממולחים של זכיינית "קשת" לבטח תסביר עד כמה אין התוכנית נוגדת את החוק הקיים. זה המקום והזמן שבית המשפט נכבד זה חייב להיכנס ולקבוע סייגים וגבולות לתכנים המשודרים בטלוויזיה הישראלית.
בית המשפט נכבד זה מתבקש לאסור שידור תוכנית "האח הגדול".
העותר: נסים גבאי
