בימים אלו שמענו על עסקת טיעון בו מודה ראש העיר בת ים לשעבר, מר לחיאני בשורת עבירות שכולן נבעו מחד ממצוקה אישית בתחום הכלכלי ומאידך "נפתרו לכאורה" על-ידי קבלת כספים שלא כדין ממספר גורמים. המצוקה האישית היא גורל כל אחד מאיתנו אולם הפתרון הוא כתוצאה מתפקידו של ראש העיר ולא כל אחד מאיתנו מגיע לכך.
תכנון הבנייה ברשויות נעשה בשני רבדים: האחד בוועדת התכנון המקומית או המרחבית והשני בוועדה המחוזית. כל עיר נדרשת להקים ועדה מקומית שבדרך כלל בראשה עומד ראש העיר והחברים בה הם חברי מועצת העיר שברורבם אינם בקיאים בתחום.
לוועדה זו סמכויות גדולות ביותר. ברצותו יוסיף ראש הוועדה כמה אחוזי בניה, לא ירצה יפסיד היזם כספים רבים. ולכן יש כאן מפגש של אינטרסים והם לא יכולים שלא להוליד מצבים מביכים ביותר, שלא לאמר פליליים, כאשר יש מקבל כסף ויש הנותן. לא כולם כאלה אולם רבים וטובים נופלים בפח זה.
החלטות תמוהות אפילו אנשים ישרים ותמימי דרך מתפתים לעשות זאת כאשר לעיר חסר מתנס, גן ילדים, פארק ועוד, ועל-ידי החלטה קטנה ניתן לפתור את הבעיות. היזמים מקבלים תוספת כספית, העירייה תוספת היטלי השבחה ותרומות והדברים באים על מקומם. אבל בדיוק כך מתבצעת העבירה ורק לעיתים יש גם מי שמלשין בלשון העם או יוצא חוצץ כנגד החלטות תמוהות.
כאשר החליט השר ישי לפרק את הוועדות המרחביות שלחתי לו מכתב בנדון אבל אפילו תגובה לקונית לא קיבלתי (תופעת האין מענה אופינית למרבית אם לא כל משרדי הממשלה).
הפתרון המוצע על-ידי הוא: הקמת ועדות מופרטות שתאוישנה על-ידי בעלי מקצוע בלבד. בראש הוועדות יעמוד דירקטוריון מורכב כולו מדירקטורים חיצוניים לעיר כמו שעכשיו הקימו את נבחרת הדירקטורים. לא תאושר משרה של פוליטיקאי. בראש הוועדה יעמוד בעל מקצוע עתיר ניסיון, גם הוא חיצוני לעיר .הוא לא יקבל את שכרו מהעירייה אלא הוועדה תהיה חברת סמך למשרד הפנים ומשם יגיע התקציב.
ניתן לבחון צירוף מספר רשויות לאותה ועדה על-מנת לחסוך בכסף. לעירייה תפקיד חשוב ביותר. היא תקבע את פני העיר מבחינת החזון להתפתחותה והיא תקבע או תהיה לה הפריבילגיה להיות שותפה לקביעת שטחי הציבור, מוסדות החינוך ועוד.
הפתרון הזה הוא אינו היחיד, ניתן לשפרו, אבל אין ספק שהוא ימנע חורים או פרצות בגדר הקוראות לגנב.