לפני עשרה ימים התנגדתי כאן להגדרתה של
מכבי תל אביב בכדורסל כ"הקבוצה של המדינה". תרשו לי לצטט את מה שכתבתי אז:
מכבי תל אביב היא עסק פרטי השייך לכמה בעלי מניות, שמטרתו להשיא את רווחיו-שלו ו/או להגדיל את האגו של הבעלים. כאשר מבקשים ממכבי פרטים כגון שכרם של שחקנים, מקבלים את התשובה - הנכונה - שעסק פרטי אינו חייב לדווח על כך. שלא לדבר על העובדה שהדוחות הכספיים של הקבוצה סודיים כמעט כמו מבצעיה של סיירת מטכ"ל. אבל כאשר אותם מנהלים רוצים למכור זכויות שידור - הם נזכרים לומר שבעצם הקבוצה מייצגת את המדינה.
בואו ניזכר בעוד פרט קטן: אומנם שבעה מבין 14 שחקני הסגל הם בעלי אזרחות ישראלית, אבל זה כולל את שני נערי הפוסטר התורנים ושלושה שלא נולדו בארץ. כלומר, ב"קבוצה של המדינה" יש רק שניים שנולדו במדינה שאותה היא מתיימרת לייצג. למעשה, מדובר באוסף של שכירי חרב, שיעבדו היכן שיקבלו את התנאים הטובים ביותר: אתמול בריאל, היום במכבי, מחר בצסק"א. אז גם אם מכבי תזכה ביורוליג, זה לא יהיה לתפארת מדינת ישראל.
עד כאן הציטוט. היום מספרים לנו, שהמדינה כולה במתח לקראת גמר היורוליג. עכשיו אני מבין למה לא ישנתי מי-יודע-מה טוב בלילה האחרון: הייתי במתח תת-הכרתי. וזה אפשר לי לחשוב שוב, ולהגיע למסקנה שעלי לחזור בי. מכבי תל אביב מייצגת היטב את המדינה.
מכבי תל אביב פרחה על חשבונו של משלם המיסים ובזכותו של מונופול ממשלתי. היוקרה והממון הכבדים של הקבוצה נבעו מכך ששנים רבות רכשה
רשות השידור את הזכויות לשידור משחקיה בסכומים שמעולם לא פורסמו, אך אשר לפי כל השמועות שלא הוכחשו - היו מופרזים בהחלט. וזה כאשר הרשות הייתה מונופול ויכלה להכתיב כל מחיר שרצתה. אבל היא לקחה את כספי האגרה - מס חובה לכל דבר - ושלשלה אותם לכיסיו של עסק פרטי. בלי מכרז, בלי נהלים, בלי בקרה, בלי דיווח, בלי כלום.
מכבי תל אביב המשיכה למכור מוצר פגום במחיר מופקע גם לאחר מכן. רכישת זכויות השידור של משחקיה, גם כאשר הלכה ואיבדה את צביונה הישראלי וגם כאשר הישגיה הלכו והתמעטו, הייתה בין ההחלטות השגויות ביותר של ערוץ 10. הערוץ המקרטע, שלא עמד מעולם בהתחייבויותיו למדינה וליצירה המקורית, הזרים מיליוני דולרים בשנה לעסק הפרטי של ה"ה מזרחי, פדרמן ורקנאטי. הוא המשיך לעשות זאת גם כאשר ראה את נתוני הרייטינג צונחים ללא הפסקה מחד-גיסא, ואת חובותיו שלו צומחים ללא הפסקה מאידך.
מכבי תל אביב מכרה חלק מזכויות השידור לערוץ הספורט, וכך הבטיחה לעצמה תקשורת מלטפת בתוכניות החדשות והפרשנות היחידות בתחום הספורט המשודרות בטלוויזיה על בסיס יומי. אפשר לומר, שמכבי תל אביב קנתה תקשורת אוהדת. אבל מה לנו כי נלין על התקשורת, כאשר אנו יודעים שהקבוצה נתנה כרטיסי חינם למי שהיה נציב מס הכנסה, איתן רוב - האיש שלגמרי במקרה יכול היה ליטול ממנה את הטבת המס השערורייתית ממנה נהנים שחקניה.
מכבי תל אביב, כמו יתר קבוצות הכדורסל בישראל, נושאת במס של 25% בלבד על שכר שחקניה הזרים. בעוד שחקנים ישראלים כפופים למס שולי מירבי היכול להגיע ל-48%, הרי ששכירי החרב מארה"ב, יוגוסלביה וכל מקום אחר משלמים מחצית מהשיעור הזה. הנה לכם עוד מיליונים לשנה הזורמים מכספי הציבור לכיסים הפרטיים של בעלי מכבי תל אביב (שאינם צריכים להעלות את הברוטו כדי להגיע לאותו נטו).
השורה התחתונה: מכבי תל אביב היא עסק פרטי לא-יצרני, המשגשג ללא הצדקה על חשבון הציבור, תוך מתן הטבות ניכרות למי שממילא הפרוטה מצויה בכיסם. במחשבה שנייה, אלו הם אכן פניה של המדינה.
