נו טוב, אז אחרי כל כך הרבה שנים, אני חייב להודות: אני ימני יפה נפש.
כן, אני ימני, השקפת העולם שלי היא ציונית ופטריוטית כלפי מדינת ישראל בכלל והעם היהודי בפרט, ואני יפה נפש. אני מאמין שלא רק לבעלי החיים ולערבים יש זכויות (ויש להם) אלא גם לאנשי ימין, לדתיים, ולסתם אזרחי ישראל. אני מאמין ברוח האדם ובחופש, אני מאמין שזכויות האדם מקודשות, ומאמין אדוק בכך שזכותי להתגונן מול כל מי שרוצה להרוג אותי. וכן, גם אני אוהב חתולים ובתי קפה, וגם אוהב צדק, והצד שלי במפה הפוליטית צודק. צודק מפני שהאמת ההיסטורית היא פשוטה וברורה מאין כמוה: היינו כאן קודם ונהיה כאן אחרי. וכן, נלחמנו במי שרצה לרצוח אותנו וניצחנו. ניצחנו למרות כל התנאים ונגד כל הסיכויים. ואני יכול להבין מדוע הערבים אבלים על הניצחון שלנו, אבל אני לא מבין מדוע אנחנו צריכים לגלות אמפטיה למי שרצה וכמעט הצליח לרצוח אותי ואת ההורים שלי, ועכשיו רוצה לזרוק אותי ואת ילדַי לים. אנשים מסוג זה אינם יפי נפש. אלה חנפנים עלובי נפש.
ומפני שאני יפה נפש, אני יודע ומבין שלא היה קיים עם פלשתיני לפני קום המדינה, ולאינדוקטרינציה ולשטיפת המוח שהם מנסים ועושים לילדיהם - דרך החינוך, דרך ספרי הלימוד, דרך ההיסטוריה המומצאת - אין ולא צריכה להיות זכות קיום על האדמה הזאת. לא כאן ולא בשום מקום אחר בעולם. שקרים הם שקרים ולא נרטיב, כמו שיְפֵי נפש הם אנשים מוסריים, ולא מי שמעמיד פנים שהוא מוסרי וצורח את זה בקולי קולות תוך שהוא תומך במשטרים רצחניים.
ורוצחים צריכים להינמק בכלא. וגם ליתומים ולאלמנות כתוצאה מן הרצחנות הערבית מגיע צדק.
וזה לא שאני חושב שתמיד אני צודק ושמעולם המדינה לא עשתה עוולות. היות שאני יפה נפש, אני מבין שדברים כאלה קרו, קורים ויקרו, אלא שאני רוצה לתקן אותם, ולא לשנוא את עצמי תוך כדי כך. וכיְפֵה נפש, אני מאמין שמי שעושה עוול, יש לשפוט אותו ולהעניש אותו ולהוקיע אותו כראוי, לפי חוק.
וכן, אני רוצה שהילדים שלי ידעו על האויב המר, על אלה שניסו ועדיין מנסים יום יום לרצוח אותי, לרצוח נשים וילדים, לרצוח את כל מי שחי כאן במדינה הזאת כי הוא יהודי. ואני רוצה שחיילי צה"ל לא רק ימנעו ויסכלו את מעשיהם של אותם אנשים, אלא גם יבואו לבקר בבתי הספר ובגני הילדים, הרבה לפני שכל מיני אלה שמפקיעים לעצמם את המושג "יפי נפש", ושאין להם מושג קלוש מיהו יפה ומהי נפש, יזמינו רוצחים ותומכים ברוצחים להרצות באוניברסיטה, ויקראו לי ולשכמותי פשיסטים.
ואני גם אוהב את החיים הטובים, אלה שבזכותם אני יכול לקום כל בוקר וללכת לעבודה, ואחרי כן לעשות מה שאני רוצה, בלי שאנשים רעים ועיוורים מתוך עצלות ובחירה יספרו לי בכל מקום שאני "רוצח", "כובש" ו"משעבד", ויקשקשו על "אפרטהייד", "פשיזם", ו"מקרתיזם" בלי להבין על מה הם בכלל מדברים. ואותם אלה העושים כך הם לא יפי נפש, אלא מרי נפש, המתעקשים למצוא בי ובעצמם פגמים שאינם קיימים.
כן, אני יפה נפש. אני מבין שהערבים הם אנשים בוגרים אחראים שקיבלו ומקבלים החלטות בעצמם. לכן, לא אזלזל בהם, לא אניח שהם "פרימיטיביים" ו"מפגרים", ו"יש להבין אותם ולהתחשב בהם", ואתייחס ברצינות הראויה לאיומיהם כלפי וכלפי משפחתי ועמי.
וכן, מפני שאני יפה נפש, אני מאמין בשיטה הדמוקרטית ואני נגד דיקטטורה מחשבתית, ולכן אני מוקיע בשאט נפש את מרבית התקשורת, שאינה מבינה מהי דמוקרטיה, אלא רק יודעת לבטא את דעתה המונוליטית שבינה לבין המציאות והאמת והעובדות ובעיקר המוסר, אין ולו דבר.
ואני גם יודע שללכת להפגנות "חברתיות" מדי פעם, ולהצטלם לרשת האינטרנט עם שלט הזדהות, ואז לחזור הביתה ולהרגיש ש"עשיתי את חובתי", אינו מעשה בעל משמעות, אלא התחמקות נוחה מהתעמקות בצדק במוסר, ומחשיבה ביקורתית. ואני גם יודע שסיסמאות אינן תחליף לחשיבה, ולא די בלאהוב חתולים וכלבים, ולצקצק בלשון עם חברים, ולהרגיש "מתקדם" ו"נאור", ולקרוא לעצמי "יפה נפש", כדי להיות צודק ולשנות את עוולות המציאות.
וכן, אני גם מכבד את אלה שדעתם שונה משלי. זה חלק מהיותי יפה נפש. איני מקבל את עמדתם, אך אני שמח לשמוע אותה, להקשיב לה ולהתווכח עמה, ולעתים גם להסכים עם דברים שהם מעלים. מצד שני, כיפה נפש, אני לא מוכן למחוק קטגורית את השונה והאחר, כפי מנהגם של אותם המעידים על עצמם שהם יפי נפש ומראם כמראה הטווס, וכן גם צליל קריאתם כזה של הטווס - צרחה יבבנית עלובה.
וכיפה נפש, אני שואף להיות גם הגון. כן, הגון. לא להתעלם שיטתית ממעשי ערבים תושבי מדינת ישראל - מזריקות האבנים, בקבוקי התבערה, ונסיונות בלתי פוסקים לרצוח יהודים - אלא לעמוד על כך שישמרו חוק, שיקבלו את הגמוניה של עם ישראל על מדינת ישראל, שיהיו אזרחים שווי-זכויות ושווי-חובות. ולא, אני לא מוכן לתת להם "הנחות" בזכות היותם מיעוט. לא, אני עומד על כך שיהיה להם חופש פולחן, שיחגגו את חגיהם, נוצריים ומוסלמיים. אבל במקביל - שיכבדו את חגי, חגי העם היהודי, ושיכבדו את יום העצמאות, ואת יום הזיכרון לחללי צה"ל ואת יום השואה - ואז, אוכל לכבד את אבלם, כי כיפה נפש, אני מבין אֵבֶל מהו ומהי משמעותו.
וכן, כיפה נפש אני דוחה מעלי את הגזענות ואת האנטישמיות, את שונאי הדתיים, ואת שונאי המתנחלים, את שונאי האדם באשר הם, את הסופרים ואת "אנשי הרוח" המתחרים ביניהם מי יקבל יותר תשומת לב ציבורית דרך פרצי שנאה ואנטישמיות כלפי כל מי שאינו מחזיק בדעתם ובעליבות הנפש שלהם.
מה לעשות, כזה אני - יפה נפש.