השבוע הלך לעולמו העיתונאי
אורי אליצור ז"ל. איך דיווח על כך הרדיו "הממלכתי"? הוא דיווח על מותו של "העיתונאי ואיש הימין". נשאלת השאלה מדוע דיווח עצוב כזה צריך לכלול את סיווגו הפוליטי של הנפטר? האם לפני שבועות אחדים, כאשר נהרג העיתונאי ד"ר ראובן פדהצור בתאונת דרכים, הוא הוצג כ"עיתונאי ואיש השמאל"? מה הבסיס לאיפה ואיפה בהצגתם של בני-אדם בתקשורת, חיים או מתים.
הרדיו "הממלכתי" מעסיק במשך עשרות שנים פרשן משפטי חד-צדדי, אבל מעולם לא הוצג האיש,
משה נגבי, כ"עיתונאי ואיש השמאל", ובוודאי לא כ"עיתונאי ואיש השמאל הקיצוני". בקשת הנהוגה בין מונחי התקשורת יש קצה אחד בלבד, קצה ימני, בעוד שהקצה האחר איננו קצה, אלא "מתון"... גם יונים טורפות הן "מתונות" על-פי מילון המונחים של התקשורת בישראל.
הערוץ הראשון, "הממלכתי", של הטלוויזיה הישראלית מעניק מזה זמן רב במה בלעדית לפרשן חד-צדדי, אבל מעולם לא הוצג האיש,
ארי שביט, כ"עיתונאי ואיש השמאל", ובוודאי לא כ"עיתונאי ואיש השמאל הקיצוני". מדובר בתוכנית "יומן" המוגשת מדי ערב שבת, בזמן שיא הצפייה, ואשר בה ניתנת לאיש במה לשטוח את הגיגיו בעניין שקר "הכיבוש" ועוד.
הן משה נגבי, הן ארי שביט, והן אחרים מוזמנים להציג את דעותיהם בתקשורת "הממלכתית" ללא איזון במקביל, באותו שידור, או לסירוגין, בשבוע או בהזדמנות שלאחר מכן. התוצאה: הציבור הישראלי מקבל מהשידור "הציבורי" עוד ועוד שטיפת מוח מפיהם של "עיתונאים ואנשי השמאל הקיצוני", אפילו בלי להציגם ככאלה למען הגילוי הנאות.
שידור "ציבורי" פעילי ימין מוצגים לעתים קרובות כ"פעילי ימין קיצוני". מתי הוצג
יריב אופנהיימר מארגון השמאל הקיצוני "שלומעכשיו" כ"פעיל השמאל הקיצוני"? והאיש מתראיין שוב ושוב באמצעי השידור "הממלכתיים" כאילו היה דוברם של הישראלים שממערב ל"קו הירוק" ולא כדוברו של ארגון שמאל קיצוני וקיקיוני. מדוע האיש מאוזן בדרך כלל על-ידי יו"ר מועצת יש"ע? האם הוויכוח הציבורי מתנהל בין יהודים ממערב ל"קו הירוק" לבין אלה שממזרח לו? הן גם ממערב לקו יש מיליוני יהודים החושבים כמו יו"ר מועצת יש"ע, אבל אלה מועלמים באופן מגמתי בשידור "הציבורי", כאשר דעות ימניות של אנשי ציבור ממערב לקו כמעט ואינן מושמעות (אין הכוונה לחברי כנסת).
והתקשורת, זו מתעקשת להעלים את השמות הגאוגרפיים-היסטוריים יהודה ושומרון, ובדרך כלל משתמשת במקומם במושג המנהלי "הגדה המערבית" - כאשר זו הייתה מערבית רק בעיני הכובש שישב בארמונו ברבת-עמון והסתכל מערבה - או במושג הנדל"ני "שטחים", שנועד לזלזל במשמעותם לעם ישראל ולהציגם כמיועדים לפינוי ולהסגרה לאויב, אחרי גירוש יושביהם היהודים בתהליך המנוגד ל
כבוד האדם וחירותו ולזכויות האדם והאזרח, גם אם מדובר ביהודים.
על כן
קול ישראל ממשיך להגדיר את אפרת וייס בתואר הגנאי "כתבתנו בשטחים" במקום בתואר הראוי כתבתנו ביהודה ובשומרון. על כן
גלי צה"ל ממשיכים להגדיר את עידו בנבג'י בתואר הגנאי "כתבנו בשטחים" במקום בתואר הראוי כתבנו ביהודה ובשומרון.
יש לקרוא לשר הביטחון
משה יעלון להתחיל בניקוי האורוות בתחום אחריותו: לא עוד "מתאם הפעולות בשטחים" אלא מתאם הפעולות ביהודה ובשומרון. או אז יוכל שר הביטחון לדרוש דרישה מקבילה גם מתחנת השידור שבתחום אחריותו.
