בשבועיים האחרונים, נמשכו ההופעות של קרקס ביבי שהופיע בהצלחה, ברחבי מדינת ישראל. הופעות הקרקס היו מפתיעות, בלתי שגרתיות והפתיעו את אזרחי ישראל, מדי יום ולעתים אף מדי שעה. לא רק אקרובטיקה ופעלולים, אלא בעיקר, מיני המצאות בתחום המחשבה הפעלולית, ההברקות האמנותיות והקטעים בהופעה, שחרגו מכל תוכנית קרקס מקצועי קלאסי.
שלושה נושאים עיקריים כללה תוכנית קרקס ביבי (2) בימים אלה. מערכה ראשונה: אלי ויזל, מערכה שניה: ביקור האפיפיור, מערכה שלישית: ביבי תומך בריבלין לתפקיד הנשיא הבא.
אלי ויזל אני מוכנה להתערב, כי מעטים במיוחד הם אזרחי ישראל היודעים בכלל מיהו אלי ויזל, זוכה פרס נובל לשלום מלפני כמה עשורים. התברר, כי לראש הממשלה יש חיבה יתרה לזוכי פרס נובל לא כולל את
שמעון פרס ולא כולל את פרופ דן שכטמן אחד מששת המועמדים לנשיא מדינת ישראל, שהוא זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2011 . חמש דקות בערך לפני חצות, ביום האחרון להגשת מועמדויות חוקיות לתפקיד נשיא ישראל, טלפן ראש הממשלה לאלי ויזל, אזרח אמריקני מזה לפחות 60 שנה, שזכה בפרס נובל לשלום בשל פעילותו הבינלאומית להנחלת זיכרון השואה. ויזל, יליד רומניה, שפלך מגוריו הועתק להונגריה בתקופת המלחמה הוא ניצול אושוויץ שם ניספו הוריו ואחרים מבני משפחתו. (שתי אחיותיו ניצלו גם הן).
לאחר המלחמה בחר את ארה"ב כמדינת מגוריו החדשה, הפך לדמות ידועה בעולם המערבי האינטלקטואלי והפוליטי ולחם כל חייו להנחיל את זיכרון השואה בעולם. מנגד, הציונות לא עניינה אותו, מדינת ישראל, עוד פחות ובמהלך השנים לא זכור לי שהיה מעורב במשהו ישראלי ואם היה, הרי זה כיהודי מן התפוצות שלא ממש זקוק לקשר עם ישראל, גורלה וחייה. ביבי לעומת זאת, נזכר באיש השואה, כאמור, ברגע האחרון להגשת המועמדויות. התקשר עם האיש והציע לו את תפקיד הנשיא . זאת כמובן מבלי שאלי ויזל מתעניין בכלל, זאת כאשר אלי ויזל אזרח אמריקני וזאת כאשר, לפי החוק כבר אין זמן להגשת עשר חתימות של חברי כנסת עבור אלי ויזל המועמד. ביבי ניסה לקמבן לויזל פספורט ישראל וכל הנחוץ תוך דקות, מה שאופייני למדינת "יהיה בסדר", אלי ויזל לא התעניין. מוזר שראש הממשלה נלחם כארי בעד איזה שהוא "מועמד מטעמו", שיהיה חייב לו, או יהיה נתון למרותו והתרוצץ כמו ליצן ראשי בקרקס -ביבי, שמנסה להצחיק את הקהל. זה לא היה מצחיק. זה בהחלט- היה קרקס.
רובי ריבלין מועמד מומלץ כל מדינת ישראל צפתה בפלא, בתפנית הספורטיבית, באקרובטיקה המשוכללת,
של ביבי השונא את רובי ריבלין ככל שאפשר לשנוא אדם, כאשר הודיע לו שהוא, ריבלין הפך להיות המועמד מטעם רה"מ. ביבי שהיה מוכן לרקוד על חבל בלי שמיכת הצלה, ובלבד שרובי ריבלין לא יהיה נשיא, פנה אליו אתמול, יום רביעי, ה-28 למאי, והודיע לו שהוא תומך במועמדותו לנשיאות. שוב, לוליינות קרקסית, קומבינה דה לה קומבינה, משהו שרק ביבי מבין ואנחנו, הקהל החי בישראל משפשף את עפעפיו בתדהמה.
זכינו. עם ראש ממשלה זה יש לנו קרקס בכל יום.
ביקור האפיפיור ביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל היה ביקורו הראשון של אפיפיור חדש, שנחשב בעולם לאפיפיור ליברלי ופלורליסטי המפתיע את המאמינים הקתולים וגם את כל העולם החילוני, בפתיחות שלא אופיינית לתפקיד "הכס הקדוש" . פרנציסקוס, התבלט בביקור בצניעותו יוצאת הדופן: לבוש בגדים פשוטים עם תכשיט אחד עשוי ברזל במקום המדים ההדורים והיקרים עם תכשיטי הזהב של האפיפיורים בכל הדורות. האפיפיור פרנציסקוס בלט בהתנהגותו הצנועה חסרת כל התנשאות וגינונים עם המכונית הקטנטנה הבלתי משוריינת שהוא משתמש בה. .
לא ניתן היה שלא להשוות את צניעות ראש הכנסייה הקתולית, מנהיג מיליארד בני אדם מול ראש ממשלה של מדינה בת 7 מיליון אזרחים המתנהל בגינוני אציל צרפתי מלפני המהפכה, המתעתד להפוך למלך עם רעייתו, ארמונו ומטוסו. הקרקס היה בעיקר בתכני הנאומים של ראש הממשלה. מדינת ישראל בקושי הוזכרה בנאומים אלה בהקשר של החיים . היא הוזכרה בהקשר המתים, הקרבנות, הנרצחים, האבדן והסכנה בה שרויים היהודים מאז ימי התנ"ך ועד היום עם דגש על השואה ועל הטרור. שום דבר, בהחלט שום דבר, על המדינה ואזרחיה, פעילות האזרחים, עמלם והישגיהם. שמענו רק נהי ובכי והאפיפיור ביקר רק בקברים וגלעדים לזכר נספים מכול סוג. האזרח הישראלי, נשאר עם טעם מר בפה., האזרח מוזהר כל זמן על האויבים שמסביב: אירן המתכוונת להשמידנו ואירופה ששונאת אותנו . הביקור הזה ותמונת ישראל מול האפיפיור היה מעין הצהרה ברורה שאנחנו מועמדים להשמדה הבאה ותו לא. אפשר גם לפרש את דברי ביבי כהעברת האחריות ממנו לאפיפיור שיהיה מעתה אחראי לשלומה של ישראל.
