בימים אלה מתנהל מו"מ בין עם ירדן ומצרים למכירת גז משדה תמר המפיק גז זה 8 חודשים. חברת נובל אנרג'י שותפה למו"מ בהחזיקה ב-47 מן המניות של שדה תמר. ירדן זקוקה לגז בעקבות ביטולו של יבוא הגז ממצרים. היקף העסקה המדוברת הוא 771 מיליון דולר ל-15 שנה, וזו תחייב הנחת צינור מנמל אשדוד לירדן. מצרים זקוקה לגז לתצרוכתה הפנימית. כיום מסבסדת מצרים את מקורות האנרגיה ב-20 מיליארד דולר לשנה. הצינור שהוביל גז ממצרים לישראל דרך סיני מאז שנחתמה ב-2005 העסקה עם מצרים, חובל 17 פעם. לפי העסקה הקורמת עור וגידים בימים אלה עם מצרים, אותו צינור יזרים את הגז, אך בכיוון הפוך - מישראל למצרים. אם התקפות הטרור בסיני לא תיפסקנה, יש לשקול אפשרות של הנחת צינור תת-ימי מאשדוד לחוף המצרי ממערב לתעלת סואץ ובכך לעקוף את סיני ולהימנע מסיכוני הטרור מסיני. לדעת מומחי כלכלה ישראלים, לעסקות עם ירדן ומצרים יש משמעות אסטרטגית יותר מכלכלית. זאת משום שהן מייצבות את הסכמי השלום בין ישראל ומצרים ובין ישראל וירדן ומנרמלות את היחסים ביניהן. לדעתם של מומחים אלה האינטרס הישראלי הוא למכור את הגז דווקא למדינות שליחסינו עמהן דרושים ביסוס ונרמול.

לשנות את החברה ולא את המשטרים

המשורר הסורי אדוניס המתגורר בצרפת זה שלושה עשורים, הביע את דעותיו על המתרחש בעולם הערבי זה שלוש שנים נוכח קריסת "האביב הערבי" והפיכתו לחורף מתמשך. בראיון לסוכנות הידיעות "פְרַנְס פְּרֶס", הוא אמר כי: "בעיותיהם של הערבים לא תיפתרנה אלא בהפרדה בין דת למדינה, וכן הפרדה בין דת לחברה ופוליטיקה. הדת שולטת מדינית, כלכלית וחברתית בחברה הערבית". לדעתו של אדוניס, שינוי המשטר בסוריה הוא גורם משני ברפורמה הנדרשת. יש צורך בשינוי החברה. במרוצת 60 השנים האחרונות, שינו הערבים את המשטרים בעירק, סוריה, מצרים, אלג'יריה וסודן, אך המצב לא השתפר. להערכתו, הבחירות הצפויות בסוריה לא יביאו שינוי ולא ישימו קץ למלחמה ומה שדרוש הוא שינוי החברה שיתבטא בעיקר בהפרדה בין דת למדינה. לדעתו, קיימת אפשרות להגשים את החילוניות בעולם הערבי, כפי שזו הוגשמה בארצות-הברית, צרפת, בריטניה ואיטליה. הוא קורא לעיין מחדש בערכים שירשו הערבים עיון חופשי שיאפשר פלורליזם לאזרח, למשפחה ולחברה.

אסור להיות מאושר

שלטונות אירן עצרו שלושה צעירים ושלוש צעירות ללא כיסוי ראש באשמת פגיעה במוסר, משום שהם רקדו על גגות הבתים בטהרן וברחובותיה ושרו את שירו הידוע "Happy" של זמר הפופ האמריקני פארל וויליאמס, שהועלה ליוטיוב וזכה ל-220 מיליון כניסות. במרבית בירות העולם, מפריס וברלין ועד מרקש ותוניסיה, זכה השיר לפופולריות חסרת תקדים, בהביאו מסר של אושר ותקווה ובקריאתו לשלום וידידות. אך מפקד משטרת טהרן חסין סג'דיניא סבור אחרת. לדעתו, השיר הוא זול וחסר ערך ומחייב לערוך חקירה לעומק של העצורים. גם מנהיגי השמרנים הביעו שאט נפש וטענו כי הצעירים באירן מתנערים מערכי האיסלאם ומחקים את סגנון החיים המערבי. וויליאמס הביע צער על מעצרם של הצעירים. אך המפתיע בה"א הידיעה הוא דווקא נשיא אירן רוחאני שהכריז כי זכותם של האירנים לשאוף לאושר.

מדיניות של בת יענה

עמי ערב להוטים אחרי תחרויות הספורט בעולם הערבי וברחבי העולם. מאות ערוצי הטלוויזיה בשפה הערבית מקדישים לספורט פינות שהן חלק אינטגרלי ממהדורות החדשות. והנה קרה דבר מוזר: ישראל זכתה באליפות אירופה בכדור-סל, אך בשורה זו נעלמה כליל מן התקשורת הערבית. אף לא מילה. זה מזכיר את תחרויות האירוויזיון, שאותן משדרים ערוצי הטלוויזיה בערבית בשידור חי. אך כשמגיע תורם של הזמרים הישראלים, משדרים ערוצים אלה קטע מוזיקה קלאסית עם נופי טבע. וכשישראל זוכה בתחרות, הם נמנעים מלשדר את התוצאה. התקשורת הערבית אינה מביאה בחשבון שהתעלמות זו מגבירה אצל הצופים את הסקרנות לדעת מי זכה. היא, כבת היענה, מטמינה את ראשה בחול.