חילול השם

פרשת עדותו של הרב יאושיהו פינטו היא עוד נוקאאוט לרבנות התורתית בימינו, ההופכת מקודש לחול וממסחרת את עצמה עד לפרט האחרון. משפחת פינטו היא משפחה קדושה ומקודשת ואבות אבותיו וסבותיו של הרב יאושיהו פינטו מתהפכים בקרבם לאן הידרדרה שושלתם, כמו שושלות אחרות - אשכנזיות וספרדיות גם יחד, מאז הקמת מדינת ישראל והעלייה ההמונית לארץ הקודש ועד היום. פעם, לפני השואה המרה, ידעו היטב צאצאי קודש כי אם יגרמו בושת לאבות אבותיהם בהתנהגותם בהווה הרי שעדיף היה אם יסתירו את ייחוסם ולא יגרם חילול שם שמים. ואומנם היו כאלה - בנים ובני בנים של זרע הקודש, שכאשר החליטו לפרוש מהדת או להקל בה פשוט נעלמו מעירם ואף מארץ מולדתם כדי שהשם הטוב של קדושי המשפחה לא יינזק. אבל בימנו העולם המוסרי התהפך. אלה שמבין צאצאי המשפחות הקדושות אשר חפצים לעשות מהתורה ועסקה הקדוש עסקי חול הרי שלא רק שהם אינם בורחים מהעיר או מהארץ בה חיו אלא שהם מנצלים את שם משפחתם ויחוס זקניהם למעללים הללו תוך עטית שלמה של רבנות, "מעשי נפלאות" וכמובן מתעטפים בבעלי ממון פוקרים ומפוקפקים ובתקשורת נאותה וכך הופך עסק התורה לעסק הטומאה. יאושיהו פינטו לא המציא את הגלגל ולפניו כבר היו וישנם לא מעטים שהפכו את מכורתם הקדושה לקרדום שבו הם חופרים רק לעומק ובלי הפסקה. אבל שרב בישראל - ממשפחה מכובדת ויקרה, יהפוך לאלמנט הבזוי ביותר גם בעולם הפשע, "עד מדינה", זה עוד לא קרה. וכשהתחתית קורסת מי יודע לאן היא תוביל, חס ושלום. פינטו איננו "עד המדינה" הראשון שדובר אמת ושנבדק ב"מכונת אמת". היו לפניו עוד רבים כאלה ולצערנו הרב יהיו אחריו לא מעטים. אבל כשאומרים "עד מדינה" מיד מבינים כולם כי האיש הזה היה שותף לפשע וכי למשטרה אין ברירה אלא לשתף עימו פעולה כדי שלפחות שותפיו יורשעו ויקבלו את עונשם, וכמובן "למען ייראו ויראו". מנגד, כבר היו לא מעט מקרים ש"עד המדינה" היה "דג שמן" יותר מאלה שהרשיע ואחת הפרשיות המדוברות בעניין היא פרשת ראש עיריית בני ברק לשעבר, גוטליב, שהפך ל"עד מדינה" בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 נגד שר הדתות לשעבר דאז, אהרון אבו חצירה. בכל אופן, "עד מדינה" מצטייר כבוגד בחבריו וכאדם שביצע שתי עבירות ולא אחת: הלה היה חלק בלתי נפרד מהעבריינות ואח"כ בגד בחבריו והלשין עליהם. עוד גרסה מפוקפקת של ה"רצחת וגם ירשת". זהו בעצם ההסבר לדרש ש"עבירה גוררת עבירה". יאיר לוי - מנכ"ל "אל המעיין" לשעבר וח"כ שס לשעבר, היה בדיוק ההפך מהרב פינטו. הוא נצר את פיו וישב בכלא במחיר שתיקתו כנגד עבריינים גדולים ממנו בש"ס של אז, שאם היה פוער את פיו כנגדם אולי הוא היה נחלץ אבל שם שמים היה מתחלל שבעתיים והסירחון שהיה נודף ממנו היה כפול. אבל יאיר לוי הלך לכלא בראש מושפל ויצא ממנו בראש מורם. הוא לא יצא "עד מדינה". הכבוד של לא להלשין על חבריך ולצאת משום כך ללא עונש הוא לפעמים חשוב אפילו יותר בציבור ובתדמית הכללית יותר מניקיון הכפיים. אבל רב בישראל שכל חייו צייר את עצמו כ"עושה נפלאות" ופועל ישועות" ושמשפחתו מהררי הקודש, שהחליט להפוך ל"עד מדינה" ולאחר שנחשפו שותפיו ו"מעריציו" המפוקפקים", הוא פשוט "סוף הדרך" בחילול שם ימים בכל הקשור לא רק לנקיות רבנית אלא בעיקר לנבזות.. עכשיו כולם יודעים כי האיש אשם - גם ללא משפט, כי אחרת הוא לא היה הופך ל"עד מדינה". אבל עכשיו כולם גם יודעים שהאיש לא היה ואינו איש קדוש, ובעיקר על-פי הנוסח של "אמור לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה". ואולי המביש מכל - כל מעשי הצדיקים משושלתו הקדושה, יורדים ביגון שאולה לאור עלילותיו ולאור מעמדו שהועם, ולך תספר מחר לבינך ולבן בינך מי היו הצדיקים האצילים של משפחת פינטו, וגם מי היו שאר צדיקי יסוד העולם של שושלות קדושות אחרות, לאחר שמי שהיה הממשיך לשושלת נחשף בקלונו וחשף כי תורתו אלא פלסתר.