הפרופסור כהנמן הוא אדם משכמו ומעלה, הוא ניחן בכושר ניתוח וכושר רטורי אשר שניהם העלו אותו לפסגת הכלכלה העולמית, לפסגת מורי הדרך בנושאים של קבלת החלטות בתנאים של אי-ודאות (זכה בנובל יחד עם פרופסור טברסקי ז"ל שקיבל את הפרס לאחר מותו מסרטן בטרם עת).
הנחה של חמישה שקלים? תלוי במה בואו ניקח דוגמא. כולנו חושבים שאנו צרכנים ממושמעים שלא זורקים כסף, ונניח שנפוצה שמועה ביישוב שבמכולת של שמעון יש לחם בחמישה שקלים במקום בעשרה, וניתן לקנות עד שני כיכרות, אני בטוח שמחצית היישוב תהיה במכולת על-מנת לקנות את הלחם בהנחה, אנשים ייסעו קילומטרים, ויוציאו 10 שקל על דלק במטרה לזכות בחמישה שקלים הנחה, מקסימום עשרה אם קונים לחם גם להקפאה.
בואו נאמר שגם TV טלוויזיות תכריז על מבצע הנחות של טלוויזיות 80 אינץ' למונדיאל על כל טלוויזיה הנחה של 10 שקלים, לא חמישה אלא 10 שקלים, כלב לא יבוא.
כלומר על-אף שסיכויי הרווח בשני המקרים הם של 100 אחוזים ועל אף שבטלוויזיה נרוויח כפול או ממש אותו סכום מאשר בלחם אנחנו נרוץ לקנות לחם בהנחה של חמישה שקלים וטלוויזיה גם עם הנחה כפולה נצביע ברגליים.
השיקולים הם לאו-דווקא כסף כלומר השיקולים בהוצאת כספית או בכל קבלת החלטה הם מכלול של שיקולים, אשר הרווח הכספי הוא רק אחד מהם ולא בהכרח המשפיע שביניהם, לדוגמה במקרה שלנו, הנחה של 10 שקלים על מוצר שמחירו ארבעים אלף שקל, מעוררת אולי בתת מודע שלנו דחייה, כאילו נראה שמישהו עובד עלינו בעיניים, כי אם היה רוצה לתת הנחה היה נותן ולא היה מורח.
אז האם תת המודע שלנו והאינטואיציה שלנו משקרים? האם אסור לסמוך עליהם וחייבים תמיד להוציא גיליון אקסל, לרשום טבלת החלטה ואז לפעול לפי התוצאה המחושבת? או שמא צריך להשקיע יותר בכל קניה של סנדויץ' להעמיק (בייחוד לגבי השומשום) בתורתם של טברסקי וכהנמן ולהוסיף לכל החלטה אותם אלמנטים לא לינאריים אשר השפעתם לא מתבטאת רק כמכפלה סתמית של הרווח בסיכוייו לקרות?
האינטואיציה – מכונת החלטה מאוד משוכללת אני מאמין שהאינטואיציה והתת מודע הן מכונות החלטה מאוד מאוד משוכללות המיישמות באורח מופלא תורות מתורות שונות, אלה שכבר קיבלו עליהם נובל ואלה שעדיין לא ומבצעות אינטגרציה לינארית ולא לינארית של ערכים ומשקלים, באופן מהיר פי כמה מכל מחשב עלי אדמות, אבל בכל זאת, בדיעבד, התוצאה לא תמיד טובה מחלופות אחרות שהיו בידינו בעת קבלת ההחלטה.
ודי לנו בחילוקי דעות בין אנשים והאכזבה מהחלטות עבר על-מנת להבין שהאינטואיציה איננה מכונה אבסולוטית, אינה מנבאת את העתיד, ותמיד או יותר נכון לעתים, רצוי להיעזר גם בכלי העבודה ה"מלאכותיים" אפילו אם הם מורכבים לשימוש ומחייבים ידע אקדמי רחב, והשאלה הבאה מתחום ההחלטות בתנאי אי-ודאות היא מתי ובאיזו עוצמה להפעיל כלים כאלה.
שילוב בין כלים אינטואיטיביים וכלים אנאליטיים - צריך בראש ובראשונה לשקול את חשיבות ההחלטה, וכגודל החשיבות כן גודל ההשקעה.
- ובשלב השני ובכפוף לכך שמדובר בהחלטות מכריעות וכבדות משקל, אנו חייבים להחליט איזה משקל ניתן לאינטואיציה שלנו ואיזה משקל ניתן לכלי הבחינה האנאליטיים, ובעניין זה השיקול העיקרי הוא ניגוד עניינים עד כמה דעתנו האישית מקובעת מראש בנושא הנדון או עד כמה האינטואיציה חסומה על-ידי שכבות של פרות קדושות שחבויות לכולנו עמוק בתודעה.
- בשלב השלישי היינו שואלים כמה תעלה לנו הבחינה האנאליטית, למשל אם אנחנו מדינה, אז יש לנו מספיק כסף, או אם אנחנו פרופסור כהנמן, עם כל זרועותיו באקדמיה, זה לא עולה לנו גרוש.
- ובשלב הרביעי היינו שואלים עצמנו מי אנחנו כי אם אנחנו הפרופסור כהנמן בכבודו ובעצמו איך נרשה לעצמנו לקבל החלטות כבדות משקל בתנאי אי-ודאות בהתעלם מתורת כהנמן.
כהנמן כושל בעניין מובהק בו דעתו מקובעת "אם אתה שואל אותי היום – זה הסוף של המדינה כמו שהכרנו אותה עד 1967 – הכיבוש הוא אסון, ... ההתנחלויות הן אסון..." וגומר. כך אומר כהנמן בראיון. ואני הייתי מצפה מאיש מדע כה בכיר, אשר את עבודתו המדעית אני מעריץ, לא ליפול באותו בור יקוש שהוא סבור שבמדינה שלו נפלה בו. כי הרי אין לו כל יכולת לקבל החלטה אינטואיטיבית מושכלת בנושא בו הוא מקובע עם מסמרי 10 ס"מ ופטיש 5 קילו, מנגד יש לו כל המשאבים שבעולם לבצע מחקרים מאוד מאוד רציניים שהוא אישית לא מעורב בהם, על-מנת לתת היבט מדעי להחלטות האינטואיטיביות המתקבלות כאן בישראל בנוגע להיבטים המדיניים, ועל זאת לא שמענו כלום ממנו.
זאת ועוד כאשר פרופסור ברמתו מביע עמדות כה נחרצות בנושא בו כל דעה היא בפועל החלטה באפלה מוחלטת, וכאשר הוא נחשב המומחה הבינלאומי נומרו אונו להחלטות במצבי אי-ודאות, הרי שהאינטואיציה האנושית (הלא רציונאלית לחלוטין) של קהל הקוראים עלולה לפרש את דעתו כפרי של עבודת מחקר רצינית, כפרי של החלטה מאוד מאוד סדורה על-פי ניתוח מפורט לפי כללי תורתו, והרי לא סביר שאדם המודע כל כך לאי רציונאליות של חשיבת האדם, ואפילו קיבל על כך נובל, יחליט מראש על כיוון אינטואיטיבי באורח הקרוב לליבו, ואשר החיים שלנו תלויים בו, בלי לבדוק לעומק את הנושא אנאליטית.
האם זה מה שקורה? האם דעותיו המדיניות של כהנמן עומתו עם ניתוח אנאליטי סדור על-פי כללי תורתו באמצעות אנשים שאינם מעורבים? אני לגמרי לא בטוח, לפחות לא מזוכר על כך דבר בראיון.
