ביום 5 ביוני 2014 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן: "המוסד לתקינה") הצעה להחלטה בנושא שיעור ההיוון של מחויבויות להטבה מוגדרת בישראל, בהתבסס על חוות דעת שנערכה על-ידי ד"ר חיים לוי-קידר, אשר עוסקת בשאלת קיומו של שוק עמוק לאגרות חוב קונצרניות בישראל.
תקן חשבונאות בינלאומי 19, הטבות עובד (להלן: "IAS 19") קובע כי השיעור שמשמש להיוון מחויבויות בגין הטבה לאחר סיום העסקה (תוכנית להטבה מוגדרת) ייקבע על-ידי שימוש בתשואות שוק בסוף תקופת הדיווח על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה ("high quality corporate bonds"). עם זאת, IAS 19 קובע כי במדינות בהן אין "שוק עמוק" עבור אגרות חוב כאלה, יש להשתמש בתשואות השוק בסוף תקופת הדיווח על אגרות חוב ממשלתיות.
כלומר, קביעה בדבר קיומו או העדרו של "שוק עמוק" משפיעה במישרין על שיעור ההיוון, ולפיכך עשויות להיות לה השלכות מהותיות על דוחותיהם הכספיים של תאגידים רבים.
עד כה, הנחת העבודה המקובלת הייתה שבישראל לא קיים "שוק עמוק" לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה, ולפיכך חברות בישראל העורכות את דוחותיהן הכספיים לפי ה-IFRS, השתמשו בתשואות השוק על אגרות חוב ממשלתיות להיוון התחייבויות לאחר סיום העסקה.
לאחרונה, רשות ניירות ערך פנתה למוסד לתקינה על-מנת שהאחרון יפרסם החלטה, המתבססת על חוות דעת כלכלית-מימונית, לגבי קיומו או אי-קיומו בישראל של "שוק עמוק" לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה, וזאת לצורך קביעת שיעור ההיוון של מחויבויות להטבה מוגדרת בהתאם ל-IAS 19.
לאור האמור לעיל, למוסד לתקינה הוגשה באחרונה טיוטת חוות דעת על-ידי ד"ר חיים לוי-קידר, אשר בה קובע ד"ר לוי-קידר כי בישראל קיים "שוק עמוק" לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה. לפיכך, המוסד לתקינה פרסם הצעה להחלטה בנושא. יצוין כי הצעה זו לא אושרה על-ידי חברי הוועדה המקצועית והיא מובאת בפני הציבור כהצעה לתגובות.
על-פי ההצעה, לאור חוות הדעת של ד"ר לוי-קידר הקובעת כי קיים בישראל "שוק עמוק" לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה, יש להשתמש בשיעור התשואה בסוף תקופת הדיווח על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה לצורך היוון המחויבות להטבה מוגדרת.
כמו-כן, מאחר שהמח"מ של אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה נמוך ברוב המקרים מהמח"מ של מחויבויות פנסיוניות ומאחר שאגרות החוב הקונצרניות באיכות גבוהה שנבחרו לצורך יישום IAS 19 הינן צמודות והמחויבויות הפנסיוניות יכול שיהיו נומינליות, יש להשתמש בטכניקות המקובלות כגון אקסטרפולציה לגבי אורך התקופה וטכניקות מקובלות למעבר משיעור היוון צמוד לשיעור היוון לא צמוד. בדוחות הכספיים נדרש גילוי לשיעור ההיוון שנעשה בו שימוש ולנתונים שבהם נעשה שימוש על-מנת לקבוע את שיעור ההיוון.
אם ההצעה להחלטה אכן תתקבל, צפויה להיות לכך השפעה על דוחותיהם הכספיים של תאגידים רבים. השפעה זו עשויה להיות מהותית מאוד עבור תאגידים אשר להם התחייבויות מהותיות בגין הטבות לאחר סיום העסקה, כגון התחייבויות בגין תשלומי פנסיה ופיצויים. התחייבויות אלה יהוונו, אם תתקבל ההצעה, תוך שימוש בתשואות על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה, חלף השימוש בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות.
המוסד לתקינה בוחן שתי חלופות לגבי מועד תחילתה של החלטה זו:
1.שינוי שיעור ההיוון החל מהדוחות הכספיים השנתיים של שנת 2014; או 2. שינוי שיעור ההיוון החל מהדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2014.
מוצע כי השינוי בשיעור ההיוון, ככל שיחול, ייושם למפרע.
