מחר מתחילה חגיגת הכדורגל העולמית שתרתק צופים רבים למסכי הטלוויזיה, אבל מה משקף משחק הכדורגל? במשחק הכדורגל ישנן שתי קבוצות יריבות, כאשר בכול קבוצה יש כאחד עשר שחקנים; השחקנים משחקים על מגרש דשא ירוק כשבקצותיו של המגרש יש שער.
תפקיד כל קבוצה הוא להכניס את הכדור ללא מגע הידיים לתוך השער של הקבוצה היריבה.
למה צריך העולם משחק כזה, משחק שכול העמים משחקים בו ואף מנסים להשתתף ולהתחרות על גביע העולם בכדורגל? ובכן, משחק הכדורגל הוא משחק אמוציונלי, כלומר מעורבים בו רגשות.
בשלב זה בתהליך האבולוציה שלנו אנחנו יצורים רגשיים, לכן המשחק משקף את הצורך והנזקקות שלנו להרגיש. למה? כיוון שמשחק הכדורגל כמו שאר תחרויות הספורט שיצר לעצמו המין האנושי, נועד לשם טקס הפולחן רגשי.
מה מהות ומטרת הפולחן הרגשי? מהות ומטרת טקס הפולחן הרגשי הוא לגרום לנו להרגיש את אותם הרגשות החיוביים ולהרגיש טוב עם עצמנו.
למה הצורך שלנו להרגיש טוב עם עצמנו? כי אנחנו איננו רוצים להרגיש רע עם עצמנו.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו? הרגשות הפנימיים שבנו כוללים בתוכם את הרגשות החיוביים הטובים וגם את הרגשות השליליים הרעים.
הרגשות החיוביים הטובים שבנו כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגשות השליליים הרעים שבנו כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, עצב, כעס, לחץ, צער, הרגשת הנרדפות, ועוד.
בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג הרגשי, שנע בין הרגשות החיוביים והשליליים.
אבל, כיוון שאנחנו רוצים רק להרגיש את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, ולא להרגיש את הרגשות השליליים ולהרגיש רע עם עצמנו, המצאנו, יצרנו, ובנינו לעצמנו מגוון רחב של טקסים פולחנים רגשיים, שביניהם גם משחק הכדורגל שבו המטרה היא לנצח, ובכך להרגיש את הרגשות החיוביים ובכך להרגיש טוב עם עצמנו.
הניצחון מאפשר לשחקנים בקבוצה המנצחת ולאוהדים להרגיש את הרגשות החיוביים, אושר, שמחה, הנאה, אהבה, צחוק ועוד.
ההפסד גורם לשחקני הקבוצה המפסידה ואוהדיה להרגיש רע, פחד, חרדה, כעס, בכי, עצב, ייאוש, דיכאון ועוד.
כתוצאה מכך, משחק הכדורגל שהוא משחק רגשי, אמוציונלי, השחקנים וקהל הצופים שמתרגשים מעצם הפולחן, מכניסים את עצמם להזיה רגשית, שיוצרת מציאות שהיא אשליה, אשליה שנקראת משחק כדורגל.
אנחנו יצורים רגישים, אמוציונליים, ולכן אנחנו לא מפרשים ומתייחסים לגופנו הפיזי ולמציאות שבה אנחנו נמצאים וחיים באופן הענייני והבריא, ולכן אנחנו יוצרים לעצמנו אשליות, שמנתקות אותנו מזהותנו ומהמציאות האמתית.
אז איך רצוי שיהיה? הרוגע הפנימי מאפשר לנו לא לייצר ולהפעיל את גופנו באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, לא את הרגשות החיוביים הטובים וגם לא את הרגשות השליליים הרעים, ולכן התנהגותנו היא קבועה ורגועה.
מצב של רוגע פנימי מאפשר לנו להתחבר לזהותנו האמתית, ולהתייחס לגופנו ולמציאות שבה אנחנו חיים באופן ענייני. כלומר, כאשר אנחנו רגועים מתאפשר לנו להיות רציונליים וענייניים.
מה משקף משחק הכדורגל? במשחק הכדורגל השחקנים משחקים במשחק שבו קיימות שתי קבוצות יריבות שמטרתן להתחרות אחת בשנייה, קיים יריב, אויב, שמפחיד ומרגשים רדופים. השחקן שמחזיק בכדור ורוצה לכבוש את שער היריב מפחד שימנעו וייקחו ממנו את הכדור, ולכן הוא מרגיש רדוף, כי השחקן היריב רודף אחריו, מצב זה משקף את הפחד והרגשת הנרדפות שקיימת בסכיזופרניה.
השחקנים כדי לנצח חושבים ומדמיינים איך לגבור על הקבוצה היריבה, ולכן השחקנים מחפשים איך לתחמן, לרמות לעבוד על היריב ולפעמים גם על השופט ולפעמים אף לשקר למען הניצחון, מצב זה משקף חוסר אמינות.
השחקן שמבקיע שער עבור הקבוצה שלו ו/או גרם לניצחון הוא שמח ועמו גם כל הקבוצה, ואילו הקבוצה שקיבלה גול ו/או הפסידה היא עצובה, מצב רגשי קיצוני זה משקף מניה דפרסיה.
השחקנים בתחרות, האוהדים במגרש, הצופים בבית והאנושות כולה שמכניסים את עצמם לאשליה שנקראת משחק הכדורגל משקפים את המצב הרגשי שבו נמצאת האנושות, מצב של אגואיזם, אינטרסנטיות, שמושגת באופן מניפולטיבי, מתוך מצב בריאותי של סכיזופרניה ומניה דפרסיה.
רצוי לזכור שחקן זו דמות דמיונית שנוצרה לה בתודעה שמשתקפת ומיושמת במציאות כתדמית.
שחקן זו אינה הזהות האמיתית של בן האנוש והתנהגותו של השחקן בעת שהוא משחק אינה משקפת את התנהגותו שצריכה להיות. תדמית השחקן משקף קונפליקט, ניגוד, שמנתק את השחקן מזהותו ומהמציאות האמיתית למציאות דמיונית שהיא אשליה.
מסקנה: אין כמו השחקנים והקבוצות במשחק הכדורגל כדי לשקף את המצב שנמצאת בו האנשות.
חלוקה לקבוצות כדורגל כמוה חלוקה לעמים.
קבוצות יריבות כמוהן כעמים יריבים.
קבוצות אויבות כמוהן כעמים אויבים.
קבוצות שנלחמות כדי לנצח כמוהן כעמים שנלחמים כדי לנצח.
קבוצות שמנצחות ומרגישות טוב עם עצמן, כמוהן כעמים שמנצחים במלחמה או כל ניצחון אחר, ומרגישים טוב עם עצמם.
קבוצות שמפסידות ומרגישות רע עם עצמן, כמוהן כעמים שמפסידים במלחמה או מצב אחר, ומרגישים רע עם עצמם.
שחקנים עם קיצוניות רגשית שנעה בין ההרגשה הטובה לבין ההרגשה הרעה ולהפך, כמו מצב המין האנושי כיום, שסובל ממניה דפרסיה.
שחקנים שמרגישים פחד, חרדה, דיכאון והרגשת הנרדפות, כמו מצב המין האנושי כיום, שסובל מסכיזופרניה.
סיכום: כדורגל במהותו מטרתו היא לגרום לכך שהקבוצה תנצח ושהשחקנים ירגישו טוב עם עצמם, אבל העיקר שהשחקנים לא יפסידו וירגישו רע עם עצמם.
טקס פולחן הכדורגל זוהי מציאות שהיא אשליה.
במציאות האמיתית שצריכה להיות אין יריבים ואין אויבים, קיים רוגע, קיימת אחדות.
דמות שחקן הכדורגל הדמיונית שיצר לעצמו בן האנוש בתודעתו, זוהי תדמית שנבנתה ומומשה לה במציאות אשלייתית, אך היא אינה זהותו האמיתית של בן האנוש שאמור שימצא ולחיות במציאות האמתית.
לכן, השחקן מנותק מזהותו ומהמציאות האמיתית שבה הוא נמצא וחי.
כלומר, שחקן היא דמות דמיונית שנמצאת במציאות דמיונית בתודעתו של השחקן.
המסר במאמר: כדורגל הוא משחק כמו שאר משחקי הספורט התחרותי שאינו מתאים ובריא לגוף.
כדורגל אינו מאחד את האנושות אלא להפך, המשחק משקף את אישיותו הבעייתית של בן האנוש ואת הפרוד והחלוקה הקיים בעולם בין בני האנוש, פרדוקס אמרתי!
