מספרים על אותו עקרב, שהיה חייב לחצות את הנהר, על-מנת שלא למות ברעב, וביקש מהקרפדה שתישא אותו על גבה, אומרת הקרפדה,
"תגיד לי, אתה התחרפנת על כל הראש, אתה הרי תכיש אותי בדרך", אומר לה עקרב
"נראה לך קרפדתי? אני אהיה על גבך ואיני יודע לשחות, ואם את תטבעי גם אני אטבע, את חושבת שאני מתאבד שיעי?" גירדה הקרפדה במצחה, ואמר OK, באמצע הדרך בשיא הזרם והעומק מסובב העקרב את זנבו ומכיש את הקרפדה, בכוחותיה האחרונים שואלת הקרפדה
"תגיד לי אתה דפוק? מילא אני, אבל אתה הרי מת עוד שתי דקות", עונה לה העקרב בפה מלא מים
"זה הטבע שלי, זה הטבע שלי" מפלגת רמת אביב הולכת לשטחים ערב הבחירות וכנראה אחרי עבודת מחקר מאוד מאוד רצינית, הבינו מנהלי הקמפיין של מפלגת רמת אביב, שעליהם לשמור על קשר חם על ההתיישבות ביהודה ושומרון, היו שתי סיבות עיקריות לדעתי להבנה הפוליטית כי הצורך הזה כדאי.
1) ההתיישבות ביו"ש היא בעלת מרכיב מאוד משמעותי של צעירים, שהיו עיקר קהל היעד של מפלגת רמת אביב, ורבים מהם אינם דתיים, ולכן מצע אוהד, וביקורים בשטחים, בייחוד נאום המדיני של המסע, שהתקיים באריאל, שלקח מאוד מאוד למרכז את הנראות של מפלגת רמת אביב השמאלית.
נחשבו אז כמקור בלתי נדלה לקולות למפלגת רמת אביב.
2) יש טענות שאינני יודע עד כמה הן מבוססות, שמנהלי המסע של ה"אחים" זיהו פוטנציאל פוליטי לשיתוף פעולה עוד הרבה לפני הבחירות, ועשו כן על-מנת לשפר מצבן בבחירו ועל-מנת שלא ניתן יהיה להקים ממשלה בלעדיהן, והצליחו מעל למשוער, וזה חייב הקרבת קורבן - מצע מדיני של רמת אביב המלטף ומחבק את ה
מתנחלים שנואי נפשם ומתווה דרך לשלום באמצעות מו"מ שאין בלתו, וברור היה אז וברור היום שמו"מ יוביל לכלום מכלום, כי הפערים הם גדולים מידי בעת הזו.
אחת האפשרויות היא ששתי המפלגות זיהו שהן פונות לקהל יעד דומה, צעיר ברובו אך אורתוגונאלי (מאונך, בעל מכנה משותף אלקטוראלי זניח) כלומר קהל שיש בו מעט בוחרים אשר מתלבטים בין שתי המפלגות (כי הפער האידיאולוגי השורשי ביניהן ענק) ולכן שיתוף פעולה במחתרת טרם הבחירות וניהול מו"מ קואליציוני משותף, גלוי ומאד קשוח אחרי הבחירות עשוי להועיל לשתיהן, בעוד שנזק לא נראה אז, לדעתי תוצאות הבחירות, והסחף הענק שנוצר לכיוון רמת אביב החל מ 10 ימים לפני הבחירות (ואשר לא נצפה כלל בסקרים), הראו שמפלגת רמת אביב גרפה מהקריצה המדומה למתיישבים לא מעט קולות, על חשבון מפלגת יצהר ואיתמר.
המצע של מפלגת רמת אביב מחבק את המתיישבים אז לקראת הבחירות, במסגרת המצע, הסושי (כן סושי) מרמת אביב שינה עורו וקממבר שינה את חברבורותיו, ומפלגת רמת אביב כתבה במצעה המדיני
[קישור]/ "אנו רואים במתנחלים החיים במחוזות אלה ציונים אמיתיים ובלב נשבר אנו נאלצים לבקש מחלק מהם להקריב את מפעל חייהם למען שלמותה של המדינה וקיומה" השלום מתואר במצע כתהליך שמתחיל במו"מ ומסתיים בשלום עם ויתורים הדדים, אך אין בו כל ויתור על שטח טרם ייכון שלום. המצע מדבר על "מטרת ההסכם היא להגיע למצב של שתי מדינות לאום "
הופלה מתהפכים ובימים אלה כל זה נעלם כלא היה, הקרפדה, מתיישבי יהודה ושומרון העלתה את מפלגת רמת אביב על גבה, ובאמצע המשחה, חוזרת מפלגת רמת אביב לטבע שלה, ומכישה, הסוף במשל ידוע, אין כל סיבה שכאן יהיה סוף אחר.
הסכמה על שתי מדינות לאום? זה היה לפני בחירות כי אחריהן אומרת מפלגת רמת אביב, די לנו בכך שאנו מכירים בעצמנו ומכירים בלאום שלנו, לא זקוקים להכרת הצד שכנגד, המתנחלים? הפכו מציונים אמיתיים לשודדי הקופה, לנטל העל החברה הישראלית, לכאלה שעושקים את כבשת הרש של תושבי ישראל, וכך אומר ראש מפלגת רמת אביב על אותם "מתנחלים ציוניים" שיפונו בהסכם השלום
"ההתנחלויות האלה יקרות לנו. הן משפיעות לרעה על הצמיחה, על התל"ג, על הקשרים הכלכליים שלנו עם העולם. מלבד המיליארדים שאנחנו מפסידים בבניית תשתיות מיותרות, אנחנו מפסידים עוד מיליארדים רבים של פעילות כלכלית שבהם יכולנו להשתמש להורדת מיסים, להגברת הביטחון ולשיפור השירותים האזרחיים. איפשהו בין איתמר ליצהר קבור הכסף שיכול היה לשמש לנו לכיתות קטנות יותר, לשירותי בריאות טובים יותר, לצמצום אי-השוויון בחברה הישראלית וגם לכיפות ברזל ולטילי חץ 3 ולהתעצמותו של צה"ל. את המתנחלים קשה להאשים. הם מאמינים שזוהי חובתם לחתור לכך שנעבור את נקודת האל-חזור ומטרתם הגלויה היא לבנות מספיק התנחלויות.....זוהי גישה אמוּנית. מבחינתם מדובר בצו אלוהי..." כרגיל, אצל הדמגוגים המסוכנים, ההסתה בחן, עם הרבה כריזמה, צצה ועולה היכולת המובילה של מפלגת רמת אביב, היכולת הדמגוגית, המתנחלים דופקים את החינוך, דופקים את התל"ג והכלכלה, דופקים את השירות לאזרח, דופקים את הביטחון, איפה הכסף? הוא קבור בן איתמר ליצהר!! (אחרי שלא נמצא כלל בין ישיבת חברון לישיבת הכותל, כפי שנטען בפאזה הקודמת של ההסתה) שוב השימוש בטיעוני כסף על-מנת להפוך את היריב הפוליטי לקהל עושק ושודד ממש כמו במקרה הקהילה החרדית, ממש ממש כמו כל אלה ששונאים יהודים בכל אחת מנימי נפשם, ומוצאים בהם שודדי הכסף של העולם. עלוקות. עוד אמירות שלא יביישו את הפרוטוקולים של זקנינו, הפרוטוקולים של זקני ציון. אם כי המתיישבים הרוויחו את ההסתה הזו ביושר, הם היו חלק לא קטן מההסכמה שבשתיקה סביב ההסתה נגד החרדים, על-ידי אותם דמגוגים בדיוק.
פוליטיקה עקומה ודוחה ואין מדובר בפוליטיקה חדשה, או ישנה, מדובר בפוליטיקה עקומה, פוליטיקה דוחה, פוליטיקה מקוממת, פוליטיקה כושלת ומכשילה, פוליטיקה שעיקר מעיקרי מטרותיה הוא קריצה למנהיגי העולם, לקראת שלב ב' של ההשתלטות על השלטון בישראל על-ידי גורמים אשר לשונם הולכת לפניהם, ובזאת מתמקדת לדעתי יכולתם.