קלון הוא קלון הוא קלון ואינו מחיק

מן העיתונות אני למד כי חבר הכנסת מיקי רוזנטל הגיש הצעת חוק הדנה בחברי כנסת, שרים וסגני שרים (האם זה כולל גם נשיא?) שעברו עבירה והוטל עליהם קלון. המצב כיום הוא כי איש ציבור שהוטל עליו קלון יכול לחזור לפעילות ציבורית ולהיבחר לכנסת ולממשלה בתום 7 שנים מרגע שהוטל עליו קלון. אם ישב בכלא כתוצאה מכך כי אז עם תום שבע שנים לשחרורו מהכלא. כעת מציע הח"כ הנכבד להאריך את התקופה ולהעמידה על 14 שנה. הצעת החוק כשלעצמה הינה ראויה אולם עדיין מקלה עם אנשי הקלון. אני רוצה כי אדם שנבחר לשרת את הציבור אם בכנסת אם בממשלה אם כנשיא המדינה ואם כראש עיר יהיה נקי מכל רבב. רק עתה עם תהליך בחירת הנשיא החדש נחשפנו לעבירות לכאורה של מספר מועמדים מובילים שיתכן שדבק בהם קלון של שוחד או הטרדה מינית או כל דבר אחר המטיל עליהם צל כבד. אדם חוטא חוזר למקום הפשע וחוטא שנית שנות הישיבה במדבר הפוליטי אינן מוחקות את העבירה ובודאי שלא את הקלון. נקח מהעבר האחר את המקרה של הרב אילון, רב נערץ על תלמידיו ובעל אוטוריטה בתחום היהדות והתורה.האם לאחר שנמצא אשם יוכל אי-פעם לחזור וללמד ילדים של בית רבן היעלה על הדעת? היעלה על הדעת כי הנשיא לשעבר קצב יחזור בעוד כ-10 שנים להתמודד על תפקיד ציבורי כלשהו? חברה המתירה לאנשי הקלון לחזור ולהנהיג אותה אינה חברה מתוקנת אלא מקולקלת וצריך לשים סייג ברור: מי שחטא בעברו או בהווה נשפט או לא נשפט הרי שאפילו אם קיים ספק קטן צריך לפסול אותו מלהתמודד על תפקיד ציבורי. על אחת כמה וכמה לשאת בתפקיד כזה. לסיכום אני חושב כי הצעת החוק היא ראויה אלא שהיא צריכה להיות הרבה יותר חמורה ולא להתיר למי שדבק בו רבב אפשרות כלשהי לחזור ולשרת את הציבור.