מי לא שמע תלונה של אם צעירה, שמספרת כי בכל פעם שהיא מבקרת אצל רופא הילדים היא יוצאת עם תשובה אחת שתמיד חוזרת על עצמה: "זה וירוס". מאחורי התלונה הנפוצה הזו קיים סיפור רפואת הילדים במאה ה-21.
למרות השינויים במגמות התחלואה בגיל הילדות, לא חל שינוי משמעותי בהכשרה או בפרקטיקה של רופאי הילדים בארץ, על-אף שמוסכם על כל הגורמים המקצועיים כי איתור וטיפול מוקדמים בילד ובמשפחה יכולים לשנות משמעותית את ההשלכות של השינויים הבריאותיים.
הגיע הזמן לבצע מהפך ברפואת הילדים גם בישראל.
בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי בתחלואת הילדים בעולם בכלל, ובמדינות מערביות בפרט. שינוים אלה מכונים "התחלואה החדשה" (The New Morbidity). השינוי נובע משתי מגמות מעניינות:
- ירידה בתחלואה ובתמותה בעקבות מחלות זיהומיות, כתוצאה משיפור בתשתיות התברואה וגילוי אנטיביוטיקה וחיסונים.
- עליה בשכיחות של המחלות ה"חדשות":
1. השמנת ילדים שהפכה למגיפה עולמית. מדוח של ארגון הבריאות העולמי עולה כי בעולם חיים כ-43 מיליון ילדים מתחת לגיל 6 הסובלים מעודף משקל והשמנה חולנית. עליה זו מביאה עמה עליה בהימצאות של סוכרת בגיל צעיר, מחלות לב וכלי דם, מחלות פרקים, דיכאון ועוד.
2. עליה חדה באבחון ילדים על הספקטרום האוטיסטי – בארה"ב חלה עלייה של 80% באבחון. לא ברור באיזו מידה עליה זו משקפת עליה במודעות בקרב הקהילה הרפואית ובאיזו מידה העלייה היא עליה בתחלואה, אך ישנם הרבה יותר ילדים עם אבחנה זו באוכלוסייה.
3. בין השנים 2003 ל-2011 חלה עלייה של 46% במספר הילדים בארה"ב שקיבלו אבחנה של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) עד גיל 17 בארה"ב. במחקרים עדכניים נמצא כי ילדים המאובחנים לפני גיל 6 הם הילדים עם הפרעת הקשב הקשה יותר.
4. חל שינוי משמעותי בפעילויות הפנאי בגיל הילדות. ילדים עד גיל 5 מבלים בממוצע 4 שעות מול מסך ביום. ילדים מבלים הרבה פחות זמן במשחקים מחוץ לבית, ובפעילות גופנית בכלל.
5. נתוני ארגון "בטרם" מראים כי מדי שנה נהרגים מעל 100 ילדים בישראל בפגיעות לא-מכוונות: ילדים שנשארו לבדם ברכב, ילדים שטבעו, ילדים שנהרגו כתוצאה מנפילה מגובה ועוד.
התערבות מקצועית מה שמשותף לכל הדוגמאות הנ"ל הוא שאיתור וטיפול מוקדמים בילד ובמשפחה יכולים לשנות משמעותית את ההשלכות של השינויים הבריאותיים. למשל, נמצא כי קבוצות הדרכה להורים משפרות משמעותית את מצב הילדים ואת יכולת ההתמודדות של ההורים של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז המאותרת. איתור מוקדם והתערבות רב-מקצועית של הפרעות על ספקטרום האוטיזם משפרים באופן ברור את מידת ההשפעה של ההפרעה על חייו של הילד ושל משפחתו.
התערבות ברמה המשפחתית מונעת השמנה גם של הילדים וגם של ההורים באמצעות יצירתה של סביבה פחות אובסוגנית (סביבה המקדמת השמנה). בנוסף, מחקרים מראים כי הדרכת הורים מונעת היפגעויות בקרב ילדים, הגורמות לפציעה קשה ולעיתים אף למוות.
בשנים האחרונות עולה המודעות לצורך לא רק לשפר את הרפואה אלא גם לוודא שכל קבוצות האוכלוסייה מקבלות רפואה ברמה טובה.
הנושא עולה לכותרות היום יותר ויותר, בהקשר של ועדת גרמן ששמה לה למטרה לפעול לצמצום הפערים. שכן, כולנו יודעים שילדים שנולדים למשפחות ברמה כלכלית-חברתית נמוכה ולאימהות בעלות השכלה נמוכה סיכון גבוה יותר לתחלואה ולתמותה. וכי בעוד שלמשפחות בעלות יכולת כלכלית יש אפשרות להגיע עם ילדיהם ליעוץ והכוונה בנושאים שונים באופן פרטי, למשפחות דלות אמצעים אין את היכולת הזו.
קושי חברתי-כלכלי המוביל למצוקה הורית ולחוסר יכולת להתמודד מהווה גורם סיכון משמעותי להפרעות התפתחותיות ורגשיות. קשיים משפחתיים וקשיים רגשיים ונפשיים של ההורים מנבאים עלייה בהפרעות התפתחותיות ורגשיות בקרב ילדים.
הוכח כי אחד הגורמים הבולטים למוות בגיל הילדות הוא מוות מהיפגעויות וכי ילדים ממשפחות עניות מתים יותר.
ניתן למנוע הפגעויות על-ידי מתן יעוץ להורים על שינוים סביבתיים.
לילדים מרקע כלכלי חברתי נמוך סיכון יותר גבוה למחלות זיהומיות, בפרט בדרכי הנשימה ומחלות מעי, אסתמה, אנמיה, ובעיות באוזניים, שיניים ובראיה.
הקניית ידע ומתן כלים למניעה להורים מפחיתים את הסיכון באופן מובהק.
אז כשאומרים כי הגיע הזמן לבצע מהפך ברפואת הילדים במדינת ישראל, הכוונה להביא את הילד ל"ביקור בריא" דווקא כשהוא בריא להגיע לבדיקות לקבלת יעוץ מרופא המשפחה.
וכן, הגיע הזמן לתת לרופאים את הזמן והתגמול שיאפשר להם לבצע ביקור מעקב בצורה מקצועית, שיטתית ומובנית. לספק לרופאים את ההכשרה והכלים לרפואת ילדים אמיתית בקהילה, ולהתמקד יותר ברפואה מונעת המותאמת לבעיות הבריאות האמיתיות של היום.
