הטרמפים מסוכנים - כך אנו שומעים חדשים לבקרים מאנשים כאלו ואחרים. אולי הם צודקים, בואו לא נעלה על אותם הטרמפים. במקום זאת, בואו נבדוק מה כן בטיחותי מספיק בשביל שנוכל להתנייד איתו.
האמת, כשחושבים על זה גם מונית לא ממש באה בחשבון, שכן, כמו בטרמפ, גם במונית אין לנו אפשרות אמיתית לדעת לאן אנחנו נכנסים ועם מי אנחנו נוסעים, אין לנו אפשרות לדעת עם המונית גנובה/מזויפת ואם הנהג החביב הוא לא מפגע שרוצה לרצוח או לחטוף אותנו.
אז במקום לעלות לטרמפים או למוניות בואו ננסה את הפתרון היותר בטיחותי, פתרון שרבים מאיתנו משתמשים בו ביום יום: במקום זאת, בואו נעלה על אוטובוסים (רק בואו לא נשכח שבזמן שאנחנו מחכים לאוטובוס רכב עלול לעצור לידנו ופשוט לחטוף אותנו, ובנוסף, אוטובוס זה גם דבר מסוכן שכן, היו מקרים מעולם שאנשים נדקרו באוטובוס או שהאוטובוס התפוצץ על כל נוסעיו).
אז במקום שניסע באוטובוסים או במוניות או חלילה בטרמפים, בואו נסע ברכב פרטי - הפתרון הפשוט ביותר והבטיחותי ביותר (למרות שהוא יקר יותר, אבל אין מה לעשות על ביטחון צריך לשלם) - אבל בעצם, הוא גם לא כזה בטיחותי - יכולים לזרוק עלינו בקבוקי תבערה או אבנים או אף לירות לנו על הרכב (כפי שקרה פעמים רבות ביהודה ושומרון ואף מחוץ לה).
אפילו לא ברגל ללכת ברגל גם לא בא בחשבון - שכן, המרחקים לא תמיד מאפשרים את זה ושכן, אנחנו לא בטוחים ממש במצב הזה (רכב יכול לעצור מאחורינו ולהכניס אותנו בכוח לתוכו).
לפני שנמשיך לנסות להבין מה עלינו לעשות בכדי שנוכל להסתובב בבטחה בכבישים אולי כדי שנעצור לרגע, נקח "פסק זמן" ונחשוב על המקומות שאנחנו הולכים אליהם, מקומות שאנחנו יכולים או לא יכולים ללכת אליהם: ללכת ברחוב-כבר הבנו שלא הכי בטיחותי.
אבל האם למועדון אפשר ללכת? האם זה בטיחותי? כנראה שגם לא. כולנו זוכרים את מראות הזוועה של הפיגועים הנוראיים שהיו שם וזה עוד מבלי לדבר על אפשרות של אונס בתוך המועדון.
אז ירדנו מהמועדון ומהרחוב, ולבית קפה אפשר ללכת? או לפאב?ואולי למסעדה? כנראה שלא, זה הרי אותו עקרון של מועדון. אז את מקומות הבילוי הורדנו לחלוטין - לא בטוח לנו שם.
אז איפה לעזאזל כן בטוח לנו? אולי הפתרון הוא לא ללכת לקפה ולא ללכת לעבודה ולא לעלות על שום כלי רכב או בכלל לצאת לרחוב, אולי הפתרון הוא להישאר בבית וזהו? אז זהו - שגם זה לא, גם לתוך הבית יכולים להגיע מפגעים (ראו ערכים של פריצה לבתים, פיגועים בבתים וכו').
אז מה, מה הוא אותו הפתרון? לא לחיות? ממש לא!
קודם כל, עלינו להבין שהטרור או כל רעה אחרת יכולה לפגוש אותנו בכל מקום ובכל זמן, ועלינו גם להבין שהאשמה בפיגוע/חטיפה/אונס או כל מקרה אלימות אחר היא לא בנו אלא במפגע ואך ורק בו.
שנית, הפתרון האמיתי הוא בהחזרת ההרתעה על-ידי המדינה, הוא בכך שלמפגע לא ישתלם לעשות את זממו ושלא יחשוב על כך כלל וכלל.
