הוא הלחין שירים שהיו פופולריים ומושרים בישוב העברי בתקופת טרום הקמת המדינה וגם בשנותיה הראשונות של המדינה, חלק משיריו הוקלטו והושמעו ברדיו בקול ישראל, אולם במשך השנים, שמו נשכח כמעט לחלוטין וכיום שיריו כמעט ולא מושמעים. זהו המלחין אברהם מינדלין. רבים בציבור כולל חובבי זמר עברי ישן ישאלו ודאי אברהם מי? רוב רובו של הציבור אינו יודע מי היה האיש ומה פועלו.
במסגרת הכינוס ה-11 של
"מי אני שיר ישראלי" העוסק בתולדות ומצבו של הזמר הישראלי שנערך בימים 15-16 ביוני 2014 באוניברסיטת בר-אילן, הוקדשה ביומו השני של הכינוס, הרצאה מיוחדת למלחין הנשכח, מעין אירוע מחווה וזיכרון לאיש.
המרצה היה חוקר הזמר העברי אליהו הכהן חתן פרס ישראל. בהרצאתו סקר אליהו הכהן תולדות חייו של מינדלין ויצירותיו תוך שהוא משמיע לנוכחים הקלטות של שירים שהולחנו על-ידי מינדלין, כמה מהן הקלטות נדירות שלא הושמעו בציבור מזה עשרות שנים.
ובכן מי היה אברהם מינדלין? הוא נולד בשנת 1900 ברוסיה. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל. אליהו הכהן מספר כי לאחר עלותו ארצה הצטרף מינדלין לצוות בית האופרה של המוזיקאי ומנצח האופרה מרדכי גולינקין שהיה מייסד האופרה הארץ ישראלית וסייע לגולינקין בהפקות האופרה. מינדלין היה בן בית אצל מרדכי גולינקין ואף נשא לאשה את בתו שרה גולינקין מאשתו הראשונה של גולינקין חנה ניונה. בין השנים 1924-1928 במשך 4 שנים בלבד הופקו בבית האופרה של גולינקין לא פחות מ-17 יצירות. מינדלין היה שותף פעיל בהפקתם.
מינדלין הלחין שירי אהבה, שירי מעפילים, שירי נוף שירי עבודה ועמל וגם שירי ילדים. רבים משיריו הפכו כאמור לשירים פופולריים והיו מושרים בישוב העברי דאז. כמו-כן עיבד מינדלין שירים של יוצרים אחרים.
אליהו הכהן מספר כי לפרנסתו עבד מינדלין כשען ובמשך שנים רבות עסק בתיקון שעונים בחנות השעונים שלו ברחוב שנקין 2 בתל אביב. יש לציין כי באותה תקופה מלחינים ויוצרי תרבות אחרים עבדו במקצועות נוספים כדי להתפרנס למחייתם כמו מרדכי זעירא שהיה כידוע עובד חברת חשמל ושסה ארגוב שהיה קופאי ואחרים.
במשך שנות פעילותו של מינדלין בארץ נערכו שורה של קונצרטים מיוחדים מיצירותיו ובהשתתפותו במקומות שונים בארץ כמו אולם "אהל" בתל אביב, אולם ההסתדרות בירושלים ועוד. העיתונות באותה תקופה מדווחת על כך. בקונצרטים אלה השתתפו מלבד כמובן אברהם מינדלין זמרים ואמנים אורחים מהבולטים אז בארץ ובניהם שושנה דמארי, יוספה שוקן, חנה קיפניס, חנה זמיר, יוסף גולנד, קלרה רונית, אפרים גולדשטיין, מנשה רבינא, הפסנתרן יהודה ברנשטיין, אברהם וילקומירסקי, אילנה דמול, אהובה יעקבי ועוד.
במלאת 25 שנה לעלייתו של מינדלין לארץ, נערך ב-28 בדצמבר 1946 "קונצרט מיוחד המוקדש ליצירותיו בהשתתפות "זמרים מהאופרה העממית הארץ ישראלית וזמרים קונצרטיים ועממיים".
בשנת 1945 פרסם מינדלין חוברת שנקראת "ניגונים" הכוללת "מאה שירים ארץ ישראלים. שירים ותווים לשירים" בפרסום לספר נאמר:"מינדלין נשען על כל המקורות הקיימים בפולקלור שלנו. הוא שואב מהנימה החסידית וכמו-כן מהפולקלור העממי, הוא מושפע מהמזרח ומהמערב גם יחד".
בין השירים שהלחין: אדמה עבודה" למילים של ש. שלום, "אל הנגב" -מילים יעקב רימון בביצוע ברכה צפירה. "אין דבר חביבי"-שכתבה הסופרת והמשוררת מרים ברנשטיין כהן, "רעש בגינה", שכתב אהרון רבינוביץ, "שחורה ונאוה" למילים של אהרון אשמן, שירים נוסף שהלחין מינדלין: "בן עשרים" שכתב יעקב אשמן והוא מעין שיר זיכרון לנופלים במלחמת השחרור. וביצעה אותו שרה יערי, ו"בעמדה" הידוע יותר בשם "בחורים ובחורות" שכתב שמואל פישר וביצעה אותו לאה דגנית וכן ניקו פלדמן.
מינדלין הלחין גם את השיר "לארצי" (יבורך היום יבורך הלילה") למילים שכתב אהרון רבינוביץ. אותו מבצעת שושנה דמארי השיר "הורה הנגב" שכתב אהרון רבינוביץ וביצעה אותו חנה זמיר.
יודגש שלחלק מהשירים יש מבצעים נוספים.
בשנותיו האחרונות חלה מנדלין, סגר את חנות השעונים שלו ונותר כמעט ללא אמצעים. הוא נפטר ב-26 במרס 1961 והוא כבן 61 בלבד. הלוויתו יצאה מבית החולים "הדסה" ברחוב מאז"ה והוא נקבר בבית העלמין בקריית שאול.
בידיעה על ההלוויה שפורסמה בעיתונות נאמר "המנוח היה מראשי המלחינים השאיר אישה בארץ ובת בארצות הברית".
