אני מתבייש

"זו לא בושה להיות קבצן, אבל גם לא כבוד כל כך גדול", פונה טוביה החולב לריבונו של עולם ב"כנר על הגג". לעיתים די קרובות, האמירה הזו נכונה גם מפיו של עיתונאי. אבל בסוף השבוע האחרון (יום ו', 20.6.14) התביישתי להיות עיתונאי. התביישתי להיות באותו מקצוע עם שורה של כתבים ועורכים, גם בעיתונות הכתובה וגם בזו המשודרת. אני מתבייש: להיות באותו מקצוע עם יונית לוי. לוי מצאה השבוע את האשמים בחטיפת הנערים: הם עצמם, כי נסעו בטרמפים. "זה הציבור שלך", אמרה לנפתלי בנט תוך שהיא מתעלמת מכל הסבריו. בצדק הגיב קלמן ליבסקינד: "היא בעצם אומרת לו 'זה לא הציבור שלנו'. וזה כל הסיפור על רגל אחת". להיות באותו מקצוע עם שמעון שיפר. "האם נבין סוף-סוף שמאחורי החוליה הבודדת הזאת נמצאים מיליוני פלשתינים שלעולם לא יוותרו על רצונם לחיות בחרות, בחופש ובנפרד מאיתנו?", גילה שיפר הבנה לחטיפת הנערים. ואל תבלבלו אותו עם עובדות על עשרות שנים של טרור רצחני נגד יהודים וישראלים, גם לפני שהיו התנחלויות וגם אחרי שוויתרנו ושוב ויתרנו ועוד פעם ויתרנו. להיות באותו מקצוע עם רינה מצליח. גם היא מצאה בקלות את האשמים בחטיפה: הבית היהודי, שלא הסכים להקפיא את הבנייה בשטחים ולשחרר אסירים. מה שאמרתי על שיפר תקף גם לגביה. להיות באותו מקצוע עם רזי ברקאי. בעוד חיילי צה"ל מחפשים את החטופים, בתחנת השידור שלהם ראיינו שני פלשתינים מחברון "שעוברים עליהם ימים לא קלים בכלל". ברקאי סיים ב"נקווה שנעבור את זה בשלום". איזו אוביקטיביות נפלאה. חבל שהוא היה צעיר מכדי לעבוד ב-BBC בזמן מלחמת העולם השנייה. להיות באותו מקצוע עם סימה קדמון. "זה הזמן של ההתבטאויות הקיצוניות", היא כותבת ושמה באותה נשימה את חנין זועבי ואת הרב דוב ליאור. את זועבי היא דווקא מבינה: "בגלל חולשה פוליטית נוטה מפעם לפעם לתפוס טרמפ על אירועים כאלה". כל מילה נוספת - מיותרת. להיות באותו מקצוע עם בן כספית. הלה מצטט את הצעת החוק לרפורמה ברשות השידור, ולפיה הממשלה תוכל לפטר את המנכ"ל ומגיב: "אף אחד לא יעז לקחת את התפקיד כשהממשלה יכולה לזרוק אותו בכל רגע, על גחמה זו או אחרת של שר זה או אחר, שלא לדבר על רעיית ראש הממשלה". כך, בהבל פה, יוצרים דמוניות לשרה נתניהו. ובלי כוכבית קטנה שתזכיר, כי בני הזוג הגישו תביעת לשון הרע נגד כספית. עוד כספית, באותו עמוד. כספית מתייחס לעניינו של אריאל משעל, שהיה אמור להיות מנכ"ל הרשות השנייה אבל לבסוף הועדפה מועמדת אחרת על פניו: "בג"ץ דחה השבוע, למרבה הצער, את עתירתו נגד שר התקשורת". לפני שבועיים, במפגן יוצא דופן של לחץ פסול על בית המשפט העליון, פרס כספית על פני עמוד שלם את גירסתו של משעל לאירועים. השבוע קבע בג"ץ, שלא נפל פסול בהחלטה לבטל את מינויו. על זה כספית לא כותב מילה וחצי מילה. להיות באותו מקצוע עם עורכי מעריב-סופהשבוע. בעמודו הראשון של העיתון הוכרז: "האקסית מדברת: ליאורה עם אשתו הראשונה של ריבלין". זו הייתה ההפניה השנייה, בצמוד לכותרת הראשית. אבל הדיבור הזה התגלה כארבע שאלות ותשובות עם יפה וילף בקטע בן 150 מילה (ואגב: וילף התגלתה כאישה מקסימה). העורכים פשוט הוליכו שולל את הקוראים. להיות באותו מקצוע עם נצחיה יעקב. הגברת - ואני בכלל לא בטוח שזה שמה האמיתי - כתבה בישראל היום עמוד שלם של שבחים לשרה נתניהו. הלכו שם עד 2009 כדי להראות כמה נתניהו היא אישה חמה, אוהבת ומלטפת. אני מוכן להניח שהדברים הם אמת. הם לבטח לא עיתונאות. להיות באותו מקצוע עם כותבים פופוליסטים ועורכים בורים שהתנפלו על השופט דוד רוזן בשל עונשו של אורי לופוליאנסקי. לא לדעת שרוזן כבול במגבלות החוק והפסיקה, לא לשמוע את דבריו באולם, לא לקרוא את גזר הדין, לא להכיר את העובדות - אבל לדבר ולהתלהם ולהסית.