הניגודים הקיימים כאן נוצרים בין מדינת-ישראל כמדינה ריבונית המגינה על עצמה, דהיינו על אינטרס קיומי עליון, לבין אינטרסים אמריקנים משניים. הגרעין האירני אינו מהווה בשום צורה אופן איום קיומי על ארה"ב, שלה עליונות צבאית גרעינית ועליונות צבאית כוללת מוחלטת על אירן. ממשל אובמה מתעלם במכוון מהבדל זה בין שתי המדינות, ומנהל מול ישראל מדיניות של נטרול והכלה.
יחסים קרירים נוצרו עוד בתחילת הקדנציה הראשונה של אובמה בינו לבין נתניהו, על-רקע רצונו של אובמה בהשפעת חוגים רדיקליים של המפלגה הדמוקרטית, תקוות נכזבות של ממשלים דמוקרטיים קודמים, ולחץ אירופי וערבי, לכפות דה-פקטו הסדר ישראלי-פלשתיני מהיר בניגוד לעמדת הממשלה הנבחרת בישראל. יחסים אלה מלווים מאז את הטיפול האמריקני גם בסוגית הגרעין האירני. יותר משהממשל מנסה למנוע יכולת גרעינית צבאית מאירן, הוא מנסה למנוע בעד ישראל מלעשות כל שלאל-ידה בכדי לעכב ולמנוע הגעתה של אירן ליכולת גרעינית צבאית.
אינני מתכוון לומר שארה"ב שמחה לראות את המרוץ האירני לגרעין צבאי, אבל המאמצים שהיא עושה למנוע פעולה ישראלית צבאית נגד מרוץ זה גדולים, רצופים וחתרניים בישראל יותר מאלו שהיא מפעילה נגד תוכנית הגרעין האירנית באירן עצמה.
בפעילותה לשתק יוזמות התקפיות ישראליות נסמכת ארה"ב בין היתר על חוגים בישראל, שלהם זיקה, קשרים, ואינטרסים בארה"ב ומפעילה אותם באמצעי התקשורת ובערוצים כלכליים ופוליטיים לשיבוש מדיניות הממשלה הנבחרת. להערכתי, מנצלת ארה"ב בציניות את האופוזיציה הישראלית ואת התנגדותה למדיניות הממשלה בשאלת ההסדר הרצוי בסכסוך הישראלי-ערבי, ליצירת חזית אופוזיציונית נוספת גם בשאלת תוכנית הגרעין הצבאי של אירן, והאופוזיציה משתפת בכך פעולה עם ארה"ב באופן מחפיר.
עוד בימיו של ברק כשר הביטחון שתמך באופציה צבאית נגד אירן, בשנים 2009 ו- 2010 שהיו חשובות במיוחד מבחינת היכולת למצות תקיפה ישראלית לחבלה של ממש בתוכנית האירנית, ראינו כיצד פועלות מערכות אלה וכיצד משתפים פעולה נגד מדיניות ממשלת ישראל אישים שונים מצמרת הצבא, הפוליטיקה, התקשורת וההון הישראלים בהשראה והכוונה אמריקניים. דרכי הפעולה היו שונות:
למן אזהרות פומביות שלא להתגרות באמריקנים, ידידינו הגדולים חרף העובדה שהם משקרים לישראל פעם אחר פעם באשר למדיניותם כלפי אירן, עבור דרך: הכחשת פרסומים של הדוברים הרישמיים של הממשלה ובכלל זה ראש הממשלה ושר הביטחון, הצהרות לעומתיות של פקידים בכירים מאוד במערכת הביטחונית הישראלית, הדלפות תקשורתיות מגמתיות, איומים מוסווים על הציבור מפני הסכנות כביכול שבמדיניות הממשלה והשמצות על חוסר אחריות, חוסר שיקול דעת והבנת המציאות כלפי מעצבי המדיניות הבכירים ביותר.
המסע נמשך דרך הסתה כלכלית ופרסומים מטעים רוויי איומים מצד אחד והפחדות מצד שני שכל מטרתם לשבש את יכולתה של הממשלה הנבחרת לתפקד. קשה להעריך את שעורו המלא של הנזק שגרמה התנהלות זו, משום שהסיפור עדיין לא נגמר. וגם לאחר שיסתיים יקשה במשך זמן רב להעריך נזקים אלה.
אבל לדידי הרבה יותר קשה להבין את התגובות הנרפות של הממשלה מול חבלני הסולידריות האלה. כיום, כשאנו מכירים קצת יותר טוב חלק מהנפשות שפעלו באותם ימים בשירות עצמם או בשירות גורמים שטובת ישראל אינה בהכרח לנגד עיניהם, אני מופתע פחות ממי שסרחו, והרבה יותר על מי שלא טיפל בהם כראוי כאן.
אינני חושב שאטעה אם אומר שבימין קיים רוב מוצק להבנה שאירן גרעינית היא איום קיומי לישראל. יש רוב הסבור שארה"ב של אובמה היא משענת קנה רצוץ בנושא זה ולא רק בו, ויש רוב להערכה שהמו"מ המתנהל מול אירן הוא בעיקר אחיזת עיניים מדינית, וכי בסופו של דבר כשיגיע המועד לכך, יהיה על ישראל לפעול ועליה להיות מוכנה הכי טוב שניתן. את התובנות הללו צריך נתניהו להפוך ליכולות, וכדי שיוכל לעשות זאת עליו לנטרל את יכולתם של לפיד ולבני - האופוזיציה שבתוך הקואליציה - להפריע.
פתיחת שרשרת המהלכים שעתידה לצור כאן שינוי איכותי יסודי בהחלטות המתבקשות לגבי איו"ש, תתרום להנעה נכונה של כל השאר.
האתגר הפנימי בסוגיה זו דומה לאתגר שבסוגיה הקודמת וההערכות הפוליטית הנדרשת היא אותה הערכות: הימין צריך לעצב ולייצב תוכנית פעולה בנושא הגרעין האירני ולהכין את התנאים להוצאתה לפועל. נתניהו מזוהה פוליטית וקונספטואלית עם תפיסה זו כבר תקופה ארוכה, ואסור לו להניח לאף אחד למעט שיקול הדעת המעמיק והכן ביותר שלו, להניעו מביצוע מה שהוא חושב כחיוני למדינה. בהתנהלות ובהסברה נכונה יוכל לשכנע את הציבור שכך הוא פועל ולזכות באמונו ובתמיכתו.
הסוגיה האירנית אינה רק איום גרעיני, אף שהגרעין הצבאי הוא ליבתה. אירן היא מעצמה אזורית חזקה ועשירה עם מטרות אזוריות ומטרות החורגות גם מעבר לתחומי האזור; תוכנית הגרעין היא אחד היסודות לכולן.
אירן מאיימת על ישראל בשני איומים נוספים:
מערך טרור שפרוש לאורך גבולות המדינה ומאיים עליה כבר כיום מצפון (חיזבאללה) ודרום (חמאס ואירגוני הג'יהאד). כמו-כן מתהוים כיום שני איומים נוספים: הערכות חדשה של חיזבאללה לאורך מתווה גבול רמת הגולן, הערכות שמתקדמת ומתפתחת ככל שגוברת ידו של אסד בסוריה. וזחילה-גלישה של השפעת חמאס מהרצועה לעבר איו"ש, בעיקר באזור חברון. זחילה זו קיבלה חיזוק במסגרת הסכם "הפיוס" כביכול שבין חמאס לרשות הפלשתינית של מחמוד עבאס, וסביר להניח שגם אחרי המבצע המתנהל כיום בעקבות החטיפה המשולשת לפגיעה בתשתיות החמאס ויכולותיו, הן לא תעלמנה כליל.
איום פוטנציאלי אירני נוסף מתהווה באמצעות חזרתו של אסד לשלוט על 70% או 80% משטח סוריה, אם לא שליטה מלאה אזי עליונות צבאית ברורה. אם תיווצר רציפות טריטוריאלית בין אירן ללבנון - דרך עירק וסוריה - יווצר רצף קרקעי מחודש של חרמש "הסהר הפורה" בין ישראל לבין אירן. אפשרות אירנית לקיים קשר יבשתי רצוף בינה לבין הים התיכון לאורך כל גבולן הצפוני של ירדן וישראל, הוא חידוש של איום אסטרטגי קונבנציונלי חמור מזה שהיה בעבר וחמור מבחינה קיומית אך מעט פחות מהאיום הגרעיני. שילוב של שני האיומים יחד הוא בעל פוטנציאל קטסטרופלי.
הנזילות המזרח תיכונית מבטאת עצמה בעצם ימים אלה במהלכים של תנועת ISIS הסונית, החותרת מצידה להשתלטות על הסהר הפורה, והקמת "חליפות" סונית באותו אזור, שמטרתה הרחבה יותר היא גם לבנון, ירדן ו"פלשתין" השלימה.
המטרות האירניות ומטרותיה של ISIS עומדות בסתירה זו לזו, ולא מן הנמנע שצפוי ביניהן עימות דמים רציני, בטרם יתיצב המצב הגיאופוליטי במרחב שעליו ממוקמות כיום עירק, סוריה לבנון וירדן. מהו העיתוי בו יתיצבו איומים אלה לפתחנו ובאיזה אופן בדיוק יקרה הדבר, קשה להעריך.
דבר אחד ברור - גרעין אירני יוביל לפחות לגרעין סעודי, והדברים יקרו כמעט במקביל. כוח שינצח בעימות בין ההשפעה האירנית להשפעה של הסונה הפונדמנטליסטית של ISIS, יהיה כוח קונבנציונלי רציני מאוד, שיהווה איום אזורי על כל המדינות שסביבו. אל לישראל להתנהל בזלזול מול איומים אלה, אפילו אם תרגיז בכך את ארה"ב.
אסור לישראל להתרשל ולו לרגע בהערכותה להתמודדות מול האיומים המתהוים באזור. דומה ששותפיו של נתניהו לקואליציה מהמרכז, מקלים בהם ראש או סומכים יתר על המידה על הדוד "סם". לטעמי, נתניהו מבין זאת וחייב להעמיד עצמו מבחינה פוליטית פנימית ומדינית חיצונית בעמדה שתאפשר לו לפעול באופן חופשי כמתחייב מהאירועים וקצב התרחשותם. הוא לא ישיג זאת ללא תמיכת גוש ימין גדול, חזק, מלוכד, ומוכוון יעדים.