פרופ' רפי ולדן, יו"ר שותף בארגון רופאים לזכויות אדם, תוקף בחריפות רבה את הצעת החוק המתירה הזנה בכפייה של אסירים פלשתינים (טרוריסטים מורשעים ועצורים החשודים בטרור) כאשר נשקפת סכנה לחייהם.
במאמר באתר
ווינט (23.6.14) כותב פרופ' ולדן בין היתר את הדברים הבאים:
"הזנה בכפייה מוגדרת כמעשה אכזרי של השפלה ועינוי. היא מנוגדת לאתיקה הרפואית הבסיסית, לחוק זכויות החולה ולאמנות של ארגון הרפואה העולמי, שכבר יצא במחאה נגד החוק הזה. גם ההסתדרות הרפואית בישראל יצאה בחירוף נפש נגד החוק והורתה לרופאי ישראל לא להישמע לו".
"הגדיל לעשות היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים בהעלותו פתרון הזוי שלפיו "על-מנת למנוע סבל" יורדמו שובתי הרעב לצורך הזנתם בכפייה. מעניין איך הוא חשב שהדבר ייעשה - הרדמה לקראת כל ארוחה? שמא יושאר השובת מורדם לאורך זמן עם ניטור ומרדים צמוד? האם היועץ המלומד התעניין אצל רופא כלשהו אם פעולה כזו אפשרית בכלל?"
"הרדמה של שובת רעב תשוש ביום 40-50 לשביתה היא מעשה טירוף מוחלט העלול לגרום למותו. אין לכך תקדים בעולם. אני יכול לקבוע בביטחון רב שאף רופא בבית חולים בישראל לא ישתתף במעשה האכזרי וההזוי הזה".
חולות אנורקסיה
ב-19 במרס 2012
אושרה לקריאה ראשונה הצעת החוק המתירה אשפוז כפוי לחולות אנורקסיה, אותה יזמה חברת הכנסת ד"ר
רחל אדטו. על-פי ההצעה ניתן יהיה לאשפז בכפייה חולים וחולות אשר קיימת סכנה מוחשית ומיידית לחייהם. הצעת החוק תאפשר הזנה בכפייה של חולות האנורקסיה כדי להציל את חייהן.
בעד הצעת החוק הצביעו 40 חברי כנסת ובהם ד"ר
אחמד טיבי,
זהבה גלאון ו
דב חנין.
בדוח מבקר המדינה בפרק על "אשפוז כפוי של בוגרות סרבניות הסובלות מאנורקסיה" נמסרו פרטים על ביצוע הזנה בכפייה של חולות אנורקסיה שחייהן בסכנה:
"אנורקסיה היא התחלואה הנפשית הגורמת למקרי המוות הרבים ביותר מבין התחלואות הנפשיות. רוב החולות הבוגרות המתות מהמחלה מסרבות לקבל טיפול מציל חיים (להלן - חולות סרבניות). החולות הללו מגיעות לעתים לאשפוז במצב גופני מסכן חיים, ויש צורך לאשפזן באופן כפוי. האשפוז הכפוי מתאפשר באמצעות פנייה לבית המשפט לקבלת צו למינוי להצלת חייהן אפוטרופוס, שיורה על דרכי הטיפול לרבות אשפוז בכפייה (ראו להלן).
"מדוח ועדת באואר עולה כי מדי שנה יש 20-30 חולות סרבניות, שמצבן הרפואי מחייב אשפוז כפוי לחודשיים-שלושה. עיקר הטיפול במצב כזה הוא הזנה בכוח על-ידי זונדה (צינורית המוחדרת לקיבת החולה דרך אפו)".
מתמונת נתונים זו עולה, כי המערכת הרפואית המשפטית אינה שוללת על הסף את האפשרות של הזנה בכפייה במקרה של סכנת חיים, ונוהל בעניין זה מיושם כבדרך שגרה בבתי החולים.
מתבקשת השאלה אם פרופ' רפי ולדן מתנגד גם להזנה בכפייה של חולות אנורקסיה. האם הוא סבור שהליך זה המיושם מזה שנים בבתי החולים בישראל במקרים של סכנת חיים אצל חולות אנורקסיה הוא בגדר "מעשה אכזרי של השפלה ועינוי", פעולה "המנוגדת לאתיקה הרפואית הבסיסית, לחוק זכויות החולה ולאמנות של ארגון הרפואה העולמי" ו"מעשה טירוף מוחלט, ו"אין לכך תקדים בעולם"? מדוע שונה דינם של הטרוריסטים הפלשתינים שחייהם בסכנה מחולות האנורקסיה שחייהן בסכנה?