גיא אוני. גיא הוא עמק, ואוני הוא כוחי, (וגם "תרגום" של שם הכפר הערבי ג'עוני) השם הקודם של "ראש פינה", וראש פינה, היא ישוב, כן שם בצפון, קצת לפני צומת מחניים כשבאים מכיוון צפת/אליפלט/צומת עמיעד, איפה שהיה פעם שק"ם חובה לכל מי שעולה לרמה או ממשיך לקריית שמונה וצפונה.
ראש פינה היא הראש של אבן הפינה, "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"; יש המשייכים את האמירה הזו לעלייתו חסרת הסיכוי לכאורה של דוד המלך (בנו של ישי והשפחה), יש המשייכים אותו לעליית שבט יהודה (המנוכר והמנודה), אך אלה גם אלה מפרשים את המשפט כפשוטו, משהו זנוח ושכוח, משהו חסר סיכוי שהפך להיות גולת הכותרת.
הספר, המחזה והסרט שולמית לפיד כתבה ספר באותו שם, גיא אוני, הספר אף הומחז והוסרט, ואף יסודו של הספר הוא בגיא אוני, ב"אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה" המספר על נערה הבורחת מהפרוגרומים ברוסיה, עולה לארץ בעליה הראשונה, מראשונות הפמיניסטיות בארץ, פורצת את קיבעון "עקרת הבית" ועל אף כל התלאות והתהפוכות משקמת את חייה, מעבדות לחרות, מאפס סיכוי לכל הקופה, "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה", גיא אוני.
גיא עוני בימים אלה פורסם דוח העוני, ואם גיא אוני הוא מקור לגאווה, מקור לכוח, מקור לתעצומות נפש, הרי שגיא עוני, הוא מקור לתסכול, אולי אף לייאוש. איך זה שבנינו כאן חברה הרואה לה למטרה לקצץ ב 50% את ממדי העוני, איך הגענו לכאלה ממדים אדירים שזו המטרה שאנו מציבים לעצמנו, ואין זה קיצוץ לוקסוס, אלא מדובר במצב נוכחי של עוני עמוק ונרחב, מהגדולים בעולם המערבי שאנו חלק ממנו, ופתרון בעין אין.
צריך כסף אך ודאי לא רק כסף ומה מביא לעוני הנרחב בארץ?, האם אין כאן צמיחה, אנו צומחים יותר מאמריקה, האם אין כאן תעסוקה? הרי אחוז האבטלה כאן נמוך ממרבית מדינות אירופה, אז מה לא בסדר? מה שלא בסדר אלה הפרוגרומים העוברים על שתי חברות בארץ חברות המופקרות על ידינו לידיהם אנשים רעים, אנשי זדון.
לשיינדל ולטיפה, או אברימהל'ה ומחמוד אין לאן לברוח, הם/הן כלואים/אות במלכודת דבש שמאכילה אותם/ן פת חרבה, נותנת להם / להן חברה סגורה עם השכלה חד גונית ומצומצמת שאין בה די לפרנסה, משיאה אותם/ן בעל כורחם/ן, ומאפשרת לנושא הזיווג (או חרם הזיווג) להיות כלי סחיטה ממדרגה ראשונה, זה לא הפרוגרום של אונס ורצח שקרע את פאניה סילס גיבורת גיא אוני מאדמות רוסיה והביאה לארץ ישראל, זה גיהינום פסיכולוגי, אשר מתעלל בקרבנותיו ואף כולא אותם או אותן במצב הבלתי אפשרי בו הם / הן נמצאים.
במצב חרום שכזה מה מעניין הגיוס הכושל? הגיע הזמן להודות, חוק הגיוס הוא כישלון חרוץ, אולי עמדו מאחוריו כוונות טובות של טירונים שהפכו לרמטכל"ם בלי כל הכנה, של שופטים המנותקים מהמציאות, וחובה להודות, חוק הגיוס לא שווה אף פיסת נייר עליו הוא כתוב, כולל התאריך וב"ה ככל שנכתב עליו, חברה ענייה, או חברות עניות לא יביאו לעולם חיילים טובים, המעט שחברה כזו מביאה, התגייסו עד כה בהתנדבות, (וההתנדבות פסקה עקב החוק) כי אלה אנשים שבכוחות עצמם הוציאו את הראש מעל פני המים, לא ניתן להוציא את הראש בכוח, שום כוח שבעולם לא היה מביא את פאניה סילס לארץ, מלבד מצבה הקשה וההחלטה שלה בלבד, ולא של אף אחד אחר, שהיא חייבת לעשות תפנית של 180 מעלות (בצל) במצב שלה.
עזוב תעזוב עמו "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדלת מעזוב לו - עזוב תעזוב עמו" הרבה שאלות נשאלות סביב המשפט הסוציאלי הזה, משפט המחייב אותנו לעזור למי שנתקע בלי דלק, לעזור לנהג (ולא רק לנהגת) עם פנצ'ר (הרחק משולי הכביש ועם אפוד זוהר), להקל על סבלה של בהמה על-ידי הקלת המשא מעל כתפיה, אך מה זה שונאך?
על כך אומרים המפרשים כי אם החובה היא לעזור לשונא, קל וחומר בן בנו של קל וחומר חובה לעזור לאוהב. ומה זה "עמו", הרי מדובר באדם חלש, שחמורו כשל, ואינו יכול להרימו ללא עזרה, וכי איך נצפה ממנו לשיתוף פעולה במצבו הדחוק, וכך מפרש הכלי יקר "לומר לך דווקא שרוצה להיות עמך במלאכתו ורוצה להקים עמך אז אתה מחויב לסייע לו אבל אם יושב לו ואומר הואיל ועליך מוטל הדבר חייב אתה להקים לבד על כן אמר וחדלת מעזוב לו כי מלת לו אין במשמעותו עמו כי מותר לך לחדול מעזוב לו כשאין רוצה להיות עמך במלאכתו".
המשמעות כאן היא פשוטה לגמרי, אם בעל הצרה לא שם כתף, ולו חלקית, אתה הרי תתאמץ, תשקיע, תחלץ אותו והוא בסבירות גבוהה לא יגיע אף פעם לגיא אונו, לראש פינה, אלא יתחפר בגיא עוניו, ישקע שוב מעבר לפינה, או יבין שאינו צריך להתאמץ, כי תמיד יחלצו אותו וכך אט אט ישקע בעוני גשמי ורוחני לדורת.
ניתוק מוחלט מהרבנים ומהמטיפים הרשעים – הנהגה אזרחית לקהילות העניות כולנו זוכרים את הלשון הארוכה שנשלחה לישבניהם של רבנים, ולא ח"ו לשון של נהגי אוטובוס או עובדי ניקיון, אפילו לא מורים ללשון, אלא לשונותיהם של נשיא המדינה, ראש הממשלה וכל עדת מחממי הכסאות שמסביבם, ומה אנו מקבלים בתמורה?, עוד הקצנה ועוד הקצנה, עוד התעללות בציבור, עוד נסיגה בהכשרה המקצועית עוד נסיגה בגיוס.
על החברה בישראל לתקוע טריז בין הציבור החרדי והערבי ובין והנהגתם הרוחנית, זה בנפשנו, יד אחת שלנו חייבת להרחיק אל מעבר להרי החושך את ההנהגה הרוחנית, ועל ידנו האחרת לחבק את הציבור הדתי חרדי / איסלאמי.
אנו לא נמיר דתם, לא תוטל חובת הנחת תפילין ו/או צפייה באח הגדול כל יום שעתיים, כי גם לנו, לחברה החילונית יש מטלות, עלינו להרחיק במקביל את רבני
האח הגדול מקרבנו, אשר משחיתים נפשנו ועושים הרבה הרבה כסף ממש כמו הרבנים של החרדים והערבים, ואנו כמוהם שבויים בתרבות חולה, תרבות של השתמטות מעזרה לקשישים, לילדים פגועים, לעניים האמיתיים של החברה, ולא לעניים שהם תוצר השוד הענק שמבוצע על-ידי הנהגות רוחניות חולת רוח, שהוא כאמור נחלת החילונים, הדתיים, החרדים וערבים, לכולנו יש מה לתקן.
אין הבור מתמלא מחוליתו מספרים על חכמי ישראל שבאו להציג בפני דוד המלך את דוח העוני ואמרו, "אדוננו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו".
כלומר אמר להם תעופו לי מעיניים עם ה-7 מיליארד הדפוק שלכם, אתם ילדים גדולים – תסתדרו, והם עונים החכמים, שהיו באמת חכמים, הם אומרים בוא נסכים קודם שיש מחסור ("אין הקומץ משביע את הארי") אומנם יש אוכל, אבל גדלנו להיות אריות והאוכל הקיים כבר אינו משביע, ו"אין הבור מתמלא מחוליתו" (לא ניתן למלא את הבור מהחול שכרינו ממנו) משמע הכלכלה שלנו סגורה וללא מינוף ממלכתי/חיצוני היא לא תפרוץ את מעגל הדחק בו אנו נמצאים כעת, אנחנו חייבים איזה PUSH ממלכתי קטן.
ואילו אנחנו כשבאים לראש הממשלה ולשר האוצר זורקים להם את דוח העוני על השולחן ואומרים להם GIVE ME THE MONEY והם אומרים לנו לכו תתחפפו, ואז נגיד להם הבטן מקרקרת ואין חול למלא את הבור? מה חובתם לומר לנו? חובתם לומר לנו - חבריא, בואו נוריד חולצות ונתחיל לעבוד, יש לנו מכונת חול כאן בתוכנו, יש לנו מנוע צמיחה ענק שברוב כסילותנו וכניעתנו לתרבויות חולות לא השכלנו לנצל. הם חייבים לומר לנו שיש רק כאן לידינו קפיץ דרוך שיכול לשגר אותנו לשמיים אך אנשים רעים מנהיגים רוחניים רעי לב מונעים את התפתחותו, בואו יחדיו נעיף את הרעים לכל הרוחות והשדים וניתן הזדמנות לטובים.
הזדמנות פז ליאיר לפיד לכתוב מחדש ובאבן את גיא אוני יאיר לפיד הוא בנה של שולמית לפיד, הוא שר האוצר, הוא זה שנדרש כעת לפרוע את הצ'ק של גיא עוני, דוח העוני, והוא כמובן לא יכול, כי גיא עוני זה גם צ'ק אך ודאי לא רק צ'ק, ואם נשים רק צ'ק הרי ששמנו כספנו על קרן הצבי.
לפיד יכול למרוח עוד חודש עוד חודשים עם מיליון פה מילון שם, אבל הכתובת כתובה כבר על הקיר, הכסף הזה ברובו יילך לפח, ובלעדיו לפיד עם מפלגתו גם ילכו לפח. פח מימין ופח משמאל.
אבל הוא יכול גם להיות אחרת, הוא יכול להתחכם, לעבוד קשה ולזרוק לאלף אלפי עזאזל את גיא עוני, וזאת יקרה אם יתחבר לתורת אמו, אם יתחבר לגיא אוני, אם ייטוש מוסר אביו המדירה והמבדילה ואם ידבק לתורת אמו, תורת גיא אוני, המחבקת ומלאת התקוות, על-אף הסבל הזמני, ומרחיקה בנחישות הרבה יותר של מקור הרע – היינו ההנהגות החולות.
זוהי הזדמנות פז, לדעתי בין האחרונות, ליאיר לפיד להירשם בספרי ההיסטוריה של עם ישראל, אך זה מחייב אותו להישכב על רימון הנפץ, להציל את הכיתה ולהתפלל שהרימון לא יתפוצץ.
ההנהגה הצעירה שהקמנו היא הנהגה שאיננה שווה את הקול שלנו, לפחות עד כה, היא מאכזבת עד כלות. היא מתעתעת בעצמה על-מנת למצוא חן, אין בינה ובין הנהגה כלום מכלום, אלה נהגים שבחיים לא אחזו בהגה, מבולבלים, הלומי הצלחה לכאורית אשר אין להם כל אחיזה אמיתית בכביש ובמציאות, התרגילים הפוליטיים בתחילת הקדנציה (ברית המילה הבלתי כתובה בין לפיד לבנט), כאילו באו מבית מדרשה של פוליטיקה ארכאית שכבר פסה מן העולם, ומעשיהם העיקריים עד כה הם לכיוןן הכותרות בעיתונים ולא לכיוון מעש אמיתי.
אני לא בטוח שיש כאן זדון, אולי יש כאן תמימות, ודאי שיש כאן חוסר קיצוני בשיקול הדעת, ודאי יש כאן זדון של כל היועצים וחורשי המזימות שמקיפים את ראשי המפלגות האלה, ומושכים להם בחוטים.
ואולי יש כאן ירושה חולה, ירושת האב, במקום ירושת האם, ירושת גיא עוני במקום גיא אוני.
חלון הזדמנויות צר יאיר לפיד, אני לא יודע אם פניתי אליך אי-פעם בלשון יחיד, ובגוף ראשון, תמיד זלזלתי בך, והמצב לא שונה ממש ברגע זה, אבל אולי אני טועה? אולי גם אני מסתכל עליך דרך הפריזמה של אביך, שאותו לא סבלתי בלשון המעטה? אולי אני טועה בזאת שאני מדביק לך את המוסר העקום של אביך, בעוד אתה רוצה באמת ובתמים ללכת על-פי תורת אמך, ורק טועה בדרך?
יאיר, יש לך הזדמנות פז לעשות משהו כאן, דוח העוני מעמיד לך משוכה רצינית אך גם אתגר, אתגר המחייב אותך לזרוק לכל הרוחות את כל יועצי האחיתופל שלך, לזרוק לפח את כל הסיסמאות הנבובות השגורות על פיך ולדבוק בתורת אמך, תורת גיא אוני, תורת חרות הפרט, תורת יוזמת הפרט ושילובה באחריות ההדדית מקצה לקצה, תוך לקיחת פשרות כואבות של כולם, ותוך הדרה של הנהגות רוחניות חולות המתקיימות טוב טוב על חשבון הציבור החילוני, הדתי,החרדי והערבי וכל זאת במטרה להפוך את אבן מאסו הבונים לראש פינה, על-מנת להחזיר את גיא עוני, לגיא אוני.
