האם קיצוץ מע"מ לדירות, וקיצוץ שכר מנהלים בסקטור הפרטי הם צרכים המחייבים סטייה מהאידיאולוגיה? או שמא נועדו לשמר כמה יותר מנדטים קמלים?
לא רק באמריקה, אלא אף כאן, בציון, פעלו ממשלות ימין בניגוד לאידיאולוגיות שלהם, בעיקר עקב יישום כושל של האידיאולוגיות, או ניסיון חד יתר על המידה להעביר משק בעל מאפיינים קומוניסטיים (מפא"י) למשק פתוח, ניסיון שהמשק הצעיר שלנו לא עמד בו והייתה אז חובה לרסן, ולייצב ורק אז להמשיך ולפתוח את המשק.
ממשלת ישראל עשתה לאחרונה שתי פעולות בולטות הנוגדות את האידיאולוגיה הקפיטליסטית של מפלגת השלטון, ושותפתה השולטת על הקופה כולה ועל המשרדים החברתיים חינוך, בריאות רווחה.
1) הורדת מע"מ על חלק מהדירות החדשות
2) פעולות להורדת השכר של בכירי המשק הפרטי
לטעמי בשני המקרים יודע ראש הממשלה לאן מובילים הקשקושים האלה, אך לו יש מטרה פוליטית מרכזית, לגמד את
יאיר לפיד, למנוע את צמיחתו; לדעתי ביבי ניחן בזיכרון לא קצר, הביטו הכין נסיכי הליכוד היום, ואני מאמין שביבי מתכנן ליאיר לפיד עתיד פוליטי דומה.
בקואליציה המצחיקה שלו, אין לראש הממשלה גם הרבה חלופות – אז הוא נותן ללפיד לשבור את הראש, כמו אותו רופא שהמליץ לא לנתח חולה שבא אליו עם דלקת חריפה באצבע לאחר שנוצרה חובה לכרות. "כריתה עולה 1000 שקל, במצבך, האצבע תיפול לבד" הוא אמר לו, "לא חראם על הכסף? לך, תחזור עוד שבוע בלי האצבע, אני אחבוש וזהו"), תן לאצבעות ללכת (פייפען) במקומך.
המע"מ על דירות
עניין המע"מ נטחן לא פעם, ברור שצפי להורדת מחירים ללא הגדלת ההיצע ואף ללא צפי ברור להגדלת ההיצע בולם את השוק (ואין ספק שהשוק הנדל"ן נבלם ייתכן אף באורח חמור מהצפוי), ירידת המחיר כאמור, ללא הגדלת ההיצע תגביר את הביקוש, ואז תהיה אינפלאציית מחיר הרבה יותר גדולה ממה שהייתה ללא הפעולה הזו, כמה בודדים ואולי אף מקורבים לצלחת ירוויחו, המדינה תפסיד, ויש עתיד תרד בחמישה מנדטים נוספים בסקרים, סה-טו.
שכר בכירי המשק הפרטי
הממשלה מחזיקה בעצמה משק לא קטן, חלק מהמשכורות במשק הזה הן לגמרי לא קטנות, על השכר הזה אחראית הממשלה, יש לה הרבה סמכויות לגבי אותו שכר, זה המגרש שלה שם אנו מצפים ממנה לשחק. אך האם לממשלה יש מה לומר בעניין שכר מנהלים בחברות הפרטיות? בגופים הפיננסים?
ובואו נתחיל מהכיוון ההפוך, לו היה סיכוי לממשלה לשלוט בשכר הבכירים לאורך זמן ולא כגימיק מציל מנדטים שמתנדפים כל הזמן, ניחא. אך מאחר שמדובר בתהליך חסר כל סיכוי, אשר שיתוף פעולה עמו, על-ידי המוסדות הפינאנסיים, ככל שיהיה, יהיה רק מן הפה ולחוץ על-מנת לרצות את שר האוצר הלחוץ ואת קהל מצביעיו המאוכזב, עוד הבנקים וחברות הביטוח עושות את הסיבוב על אותם מצביעים מאחור, מה לנו כי נתעסק בשטות הזו? לא חבל על האנרגיה? בואו נשקיע אותה היכן שצריך!!
תחרות היא שם המשחק
אני מבקש להביא להלן דברים מראיון של חתן פרס נובל הפרופסור אומן בראיון לביטאון מידה תחת הכותרת "תחרות היא שם המשחק" כל הזכויות שמורות לאילן הגבוה הפרופסור אומן, וביטאון "מידה" שנתן לו ביטוי.
בתורה כתוב "לא יהיה לך בביתך אבן ואבן גדולה או קטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה, אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך..." הכוונה היא לאמת במשקל, או במילים אחרות איסור חמור על הונאה במשקל, ובימים ההם המשקל היה בפועל המספרים שכתובים לנו היום על השטרות, משקל האבן, יחד עם טיב הסחורה ומצב השוק הם שקבעו את שווי הסחורה.
על כך אומרת הגמרא "מלמד שמעמידין גרדומים למידות ואין מעמידין הגרדומים לשערים" כלומר על הציבור באמצעות פקחיו לפקח על אבני המשקל, על העדר הונאה, או על הגינות ושוק חופשי, אך לא על המחירים, הרשב"ם אומר על דברים אלה: "סברא הוא, שאינו צריך, שאם זה רוצה למכור ביוקר, אותו הצריך למעות ייתן בזול, וילך הנותן אצלו וימכור זה בזול על כרחו של הראשון."
פרופסור אומן מציין שהרשב"ם חי לא פחות מ-600 שנה לפני אדם סמית, אבי תיאורית "היד הנעלמה" המנהלת בפועל את המשק, יד ההיצע והביקוש, והמילים העבריות העתיקות האלה (המאה ה 12) אומרות בדיוק אותו דבר, שוק חופשי! אם ניתן למכור בזול, ויש תחרות אז יימצא מי שימכור בזול.
הורדת שכר בכירים –צינור השקיה למנדטים הקמלים
ומה אנו למדים? אנו למדים שבמאה העשרים ואחת, כתשע תשע מאות שנה אחרי תקופתו של הרשב"ם, 300 שנה אחרי אדם סמיט יש לנו ממשלה ימנית, עם מפלגה קואליציונית ימנית השולטת על תקציבי פנים ענקיים, ובמקום לאמץ את עקרונות השוק החופשי, לטפל בהעדר התחרות בין הבנקים, היא מתעסקת בשוליים שבשוליים, מתעסקת בפופוליזם קצר מועד כצינור השקיה למנדטיה הקמלים.
למה אין תחרות-הרי בכל רחוב ראשי יש סניפים של כמה בנקים?
איך מודדים תחרות?, אומנם אינני מומחה הגבלים עסקיים (ANTI TRUST) אך ניתן לדעתי לסכם את עניין התחרות בכמה עקרונות מרכזיים
1) גודל השוק
2) אופן חלוקת השוק
3) רגולציה
4) חסמי כניסה
5) חסמי מעבר
שוק קטן הוא טרף קל כל מיני בוחשים, אבל השוק הפיננסי בארץ הוא גדול מספיק במידה שיהיה חסין מפני מניפולציות (אלא אם מישהו מצליח להרדים את כולם, וצומחות בועות כמו בועת הנדל"ן שעומדת או טו טו להתפוצץ). השוק הפיננסי גם מחולק בין גורמים רבים, ניתן אולי לשפר אך אין מדובר בחברת חשמל או בזק בימים עברו.
שוק הבנקאות ושוק הביטוח הם מהמפוקחים באופן הכי הדוק על-ידי הרגולטור, אין זאת אומרת שהפיקוח הוא מושלם אך יש פיקוח, אם יש תיאומים ביניהם או לא אין הרבה סיכוי לדעת, אנו יודעים שכאשר פעלו במתואם עשו תחילה קופה ענקית, ואז נפלו ולולא הממשלה הייתה קונה אותם היו מתים יחד אתנו (משבר מניות הבנקים). הבנקים לא חוסמים את הכניסה אליהם, וכל חסימה בלתי לגיטימית שכזו, ודאי מאפשרת התערבות הרגולטור, ולכן נותרנו עם חסמי המעבר ככשל העיקרי בתחרות בין הבנקים.
חסמי המעבר
בדיוק כפי שהיה בסלולר וחוסל על-ידי השסני"ק אטיאס והליכודניק כחלון-יש חסמי מעבר גבוהים בשוק הממון. מרגע שהתחתנו, וכל עוד לא התגרשנו, או לא התפגרנו ר"ל, אנו תוקעים עצמנו עם בנק אחד, בסניף אחד, משועבדים לבנק ולבעליו, כנ"ל עם ביטוחים ארוכי טווח, וכך אנו הופכים לטרף קל לברוני הכסף.
מצב נכון היה מצב בו כל אחד יכול היה להעביר את כל הכספים שלו לבנק אחר, או לערוץ חיסכון טווח אחר, כאשר כל הזכויות שלו נשמרות, ותמורת הטבות, כנ"ל גם בביטוחים ארוכי הטווח, אז היה מוּסָרים חסמי המעבר, אז הייתה מתחילה תנועה רבתי של בעלי חשבונות מבנק לבנק, אנחנו היינו חוסכים, הבנקים היו מתייעלים ואולי אף מרוויחים יותר, ושכר הבכירים שלהם? מעניין לנו את הת....
לא מצליחים להתמודד אז מייצרים גימיקים מטופשים
איזה סיכוי שבעולם יש ליאיר לפיד להיכנס ראש בראש בבנקים עם תוכנית שעבד עליה שנה, עם או בלי חברת יעוץ, ואשר תאפשר תוך מספר חודשים קטן לכל בעל חשבון לעבור לבנק אחר תוך שיפור משמעותי במצבו? הוא לא השסני"ק השבאבניק אטיאס, הוא גם לא הפרענק פארעך כחלון, יאיר לפיד ייכנס בבנקים? נראה לכם? אחרי שקיבל מ
בנק הפועלים טונות של כסף כפריזנטור? האם הוא זה שעל שמו תירשם ירדה של 50% בהכנסות של הבנקים וירידה של 75% בהוצאות שלהם?
הוא הרי משלנו, בשר מבשרנו, איר איז אינזערער, אמרו רבותינו מצפון רמת אביב, דרום הרצליה פיתוח. אז הוא עושה לנו קצת הצגות, מנהלי המוסדות הפינאנסים עושים קצת הצגות, מנערים טיפה את האבק מדש הבגד, וממשיכים בצוותא חדא, בשוד הלאומי. ולשאלה איפה הכסף? יש תשובה מאוד פשוטה וברורה, שם בדיוק הכסף, בשדרות
שרי אריסון, פינת סמטת לפיד, בתפר בין בעלי הממון, לפוליטיקאים המשרתים אותם, בחיבור בין ההון לבין השלטון.