משוב שופטים יכול להיות טוב, יכול להיות רע, ייתכן שהוא מועיל למשפט, ייתכן שיש בו פופוליזם זול. בכל מקרה, לשופטים יש עוצמה, שבאה בד-בבד עם ויתור על הפעלתה. אני לא מתבייש להפוך שולחן כשצריך; שופט לא יכול להפוך שולחן. אף אחד לא הופך שולחן בלשכתו של שופט, ולשופט אסור להפוך שולחן. עוצמה חסרת גבולות, חייבת לבוא עם ריסון, לא שמים בגלגלים של סמי טריילר ברקסים של דה שוו. זה מתכון בטוח לקטסטרופה.
לשכת עורכי הדין היא גוף שהוקם בחוק, בית המשפט העליון וכלל בתי המשפט פועלים על-פי חוקי יסוד וחוקים רבים. החרם של מערכת בתי המשפט על לשכת עורכי הדין מגביל את הפעולה המלאה של הגופים האלה, הוא בלתי סביר באורח קיצוני ואף סובל לדעתי מניחוחות קיצוניים של חוסר סמכות. האם נשיא בית המשפט העליון ינתק מגע מנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים? האם בתי המשפט יפסיקו לדון בערעורים על פסקי דין של בתי הדין המשמעתיים של הלשכה?
מה עושים כאשר גוף מינהלי פועל באורח שאינו סביר באורח קיצוני, ו/או חורג מסמכות? מתריעים בפניו, ממצים הליכים, ואז עותרים לבג"ץ ואז נגיע כמובן לסעיף 24 לחוק בתי המשפט: "שופט שהוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט אשר ידון בהליך". ובאין הוראה מפורשת בדין המינהלי, הדין האזרחי הוא זה שתקף, ואז יצרנו מצב שנשיא בית המשפט העליון, אשר נגדו ונגד חבריו תוגש כזו עתירה, יצטרך לדון ולהחליט להעביר את הדיון לבית משפט אחר, שאף בו יושבים שופטים שהם בעלי דין בעתירה.
יסלח לי כבוד הנשיא גרוניס, אך המחוקק לא פילל שלכזו רמה נמוכה תרד מערכת המשפט. יש ספים בהם השכל הישר חייב לגשר על העדר מסמרות.י שם, בקצה, נפגשים כל הקווים המקבילים שאסור להם להיפגש כאן, וכל מי שמביא את האינסוף לכאן - הוא מביא לכאן בפועל את הסוף. אם דווקא נשיא בית המשפט העליון רוצה לשאת את הדגל הזה, אז ניתן לומר ללא כל ספק שמדובר בחוסר אחריות ממדרגה ראשונה.
נשיא בית המשפט העליון הוא לא יו"ר ועד העובדים שלהם. ניתן למחות במספר דרכים, אם כי מחאות השופטים כפי שאמרנו מוגבלות; שופטים לא יעמדו עם שלטים מול הלשכה. אם כן, ודאי אסור להם להתנהג כאילו לא סיימו כיתה ב' - עם חרמות ונידויים. מה זה אומר עליהם? מה זה אומר על כושרם השיפוטי? האם כאלה שופטים ראויים בכלל לתפקיד? אולי אפשר רק לפי הסנקציה הזו לוותר על המשוב ולתת לכל השופטים ציון נכשל?
ניתוק הקשר עם ראש הלשכה ועם הועד המרכזי שלה הוא זלזול המוני בציבור, לטעמי יש בו גם זלזול המוני בחוק. לו משוב השופטים היה בלתי חוקי, היו ודאי נלחמים בו בדרך חוקית, ולכן קרוב לוודאי שלא ניתן. שופטים, בראשם בית המשפט העליון ועל ראשם הנשיא, הם האחרונים מהם נצפה שיקחו את החוק לידיים.
אנא יישבו עם עצמם השופטים שנית. עצבנו אותם; הם במזרח התיכון, שלפו סכין, לא קרה כלום, אפשר להכניס הסכין חזרה לנדנה. כאשר אנחנו באולמם - הם אשפים בהוראת שיקול הדעת, שיקולים, משקלים. לדעתי היה כאן שיקול עיקרי של העצבים של השופטים. עלו להם על העצבים, פגעו להם בכבוד, אך כל אלה אינם שיקולים שעומדים בפני שופטים כאשר הם דנים את הציבור, ובוודאי שלא ייתכן שיהיו שיקולים כאשר הם דנים את עצמם.
כאשר שלמה הציע לחלק את התינוק לשניים, הוא ידע מה הוא מציע; זה היה טריק חקירה פשוט. הטריק של השופטים לא הצליח, עורכי הדין רוצים משוב - יהיה משוב. אמצעי הסחיטה של השופטים כנראה לא יועילו, שיטת מצליח לא עבדה, ועכשיו נא להיכנס למו"מ על-מנת למזער נזקים.
שופטים, תמיד אנחנו מקשיבים לכם, פעם אחת תקשיבו לנו, טוב? מה שאתם רואים משם, לא רואים מכאן. ובעניין המשוב, תאמינו לנו, מכאן רואים הרבה הרבה יותר טוב; אנחנו לא מעורבים כמותכם.