לא צריך להיות מבין גדול במשחק כדורגל כדי להסיק בבירור שגדול שחקני המונדיאל דהיום הוא, עדיין, "הפרעוש" הארגנטינאי ליאו מסי - חלוץ לדוגמה וחסר-מעצורים. מבין כל יתר השחקנים המוכשרים הוא היחיד ש/יודע להבקיע שער במצבים הנחשבים לבלתי-אפשריים. הכל בזכותם של תכנון מדויק ותחכום-מסחרר, שבהם הוא מטעה את יריביו למשחק ביכולת-הבקעה סיבובית ברגליו ובבעיטת-פצצה, שמולה כל חומת-מגינים בצורה, או שוער מנוסה, מתקשים לעמוד.
הדועכים והזורחים לעומת זאת, יש במונדיאל הזה שחקנים מן השורה הראשונה שאיבדו בו את עולמם. כזה הוא החלוץ הפורטוגלי כריסטיאן רונלדו - סוס עייף שאיבד ממרצו ושדעך באחת כוכבו. לואיס סוארס, כוכבה המהולל של אורוגואי, "דפק" את עצמו ואת ארצו כשנתגלה כנשכן כרוני, שאין לו עוד תקנה בהמשך המונדיאל. לעומתו קנה את עולמו במונדיאל הזה השוער המקסיקני, גיזרמו אוצואה, כשהצליח לחשוף את עצמו כגדול-שוערי הכדורגל. גם החלוץ הניגרי אחמד מוסה התעלה על עצמו כחלוץ לדוגמה, שעלה בידיו לחולל את הבלתי-יאומן.
קקה וחרא אטרקציה לא קטנה הם השחקנים ממוצא ברזילאי, הנושאים שמות משונים, המעוררים אצלנו גיחוך ומבוכה. כזה, למשל, הוא השוער הברזילאי חוליו (יוליוס) סזאר (קיסר). בהקשר זה יש לזכור כי.בברזיל מקובל להעניק שמות של מפורסמים, כפרטנזיה, כמו אדולף היטלר או יוסף סטלין. ונזכיר גם בהקשר לכך את הקשר הברזילאי ריקרדו קקה ואת הבלם הצ'יליאני גונסלו חרא (שם-משפחה נפוץ מאוד בדרום-אמריקה).
אחרי ככלות הכל יש במונדיאל הזה הפתעות מרעישות, המוכיחות בעליל שלא לעולם חוסן בכדורגל. נבחרות כמו אנגליה ואיטליה, שהיו בעבר אלופות העולם, פשוט נזרקו הביתה בשלבים ראשוניים של הקרנבל הספורטיבי. לעומתן דרך כוכבן של נבחרות שאיש לא חלם שיגיעו רחוק. הבולטת שבהן היא נבחרת קוסטה ריקה, שהגיעה ממש להישגים מרשימים, ומחרה-מחזיקה אחריה נבחרת-ארה"ב - יבשת שבה שמו פס בעבר על משחק כדורגל!
