החרגה. מילה מורכבת זו מקורה בשורש ח.ר.ג, שורש שאנו כחברה נרתעים ממנו ומנסים להרחיקו מאיתנו ככל האפשר. כאשר בוחנים מילים נרדפות לשורש זה, אנו נחשפים למילים מהן הסלידה שלנו כפרטים וכחברה אף יותר גדולה - סטייה, מוזר, יוצא דופן, לא נורמלי, בלתי צפוי.
בהסקה ישירה ניתן להבין, כי אין ברצונם של בעלי דעה צלולה לבחור ולהתעסק בתהליכי החרגה, שמוציאים אוכלוסייה מהזרם המרכזי ודנים בה - באוכלוסיית הלא נורמליים, יוצאי דופן, מוזרים - בנפרד. אולם, כדרכם של השוק החופשי, מוסדות המדינה ומדינת הרווחה המתמסמסת - במקומות בהם לכאורה קיים ההיגיון הרב ביותר - אין הגיון ולו כלל. ועל כן, בבואנו לדבר על החרגה במונחים עסקיים ומדיניים, הקערה נהפכת על פיה והמילה ממנה אנו כה נמנעים, הופכת להיות תאוות הכלל.
לקראת פתיחת הסכמי השכר במשק בסוף שנת 2014, קו הזינוק אל עבר ההחרגה מתחיל להתחמם. הרצים מהמגזרים השונים מחממים מנועים, שורכים את שרוכיהם עם גורמי תמיכה רלוונטיים לקראת המרוץ, ומקווים שיצליחו לגרום להסתדרות להחריג אותם, להפכם לאחד מהמקצועות יוצאי הדופן בהם בוחרים לדון בנפרד מהכלל על-מנת להכריע את גורלם הכלכלי לשנים הקרובות. כחלק ממרוץ התחמשות זה, גם מקצוע העבודה הסוציאלית, שבאופן אינהרנטי מוגדר כמקצוע המתעסק ב"יוצאי הדופן" וב"סטייה", עומד על דוכן העדים ונדרש להוכיח את ייחודו בכדי לזכות במעמד ההחרגה.
חשוב לי להבהיר, כי אינני מזלזלת בהחרגה, אלא להפך. במציאות הקיימת, מעמד זה מהווה כזרם החמצן היחיד למקצועות רבים, בלעדיו מצבם ימשיך להיות קשה. וכך גם מקצוע העבודה הסוציאלית. ללא החרגה נוספת בעת פתיחת הסכמי השכר הקרובים, אנו דנים את מערכת הרווחה במדינת ישראל לעוד שנים רבות של ביקורות, בצורת וחוסר משאבים שיקשו על מילוי תפקידה וחזונה של המערכת.
השארת הסכמי השכר כפי שהם, תוביל להמשך יצירת פערים בלתי הגיוניים בין עובדי מדינה ומגזר שלישי, תשמר את הזדקקותם של עובדים סוציאליים למשרות כפולות ומכפולות על-מנת להצליח להתקיים ואת מעמדם בתחתית שרשרת המזון של השוק החופשי. מעל כל אלו, קביעת ההסתדרות והאוצר כי מקצוע העבודה הסוציאלית לא "ראוי" להחרגה ובחינה מחודשת בהסכמי השכר, משמר את זילות מדיניות הרווחה ואת אמירת המדינה שיוצאי הדופן, השוליים והמודרים חברתית, אינם מעניינה.
למען עתיד מקצוע העבודה הסוציאלית, למען החברה ולמען מדינת הרווחה בישראל, יש לקרוא להחרגת מקצוע העבודה הסוציאלית בעת פתיחת הסכמי השכר הקרובים. עובדים סוציאליים, כאנשי מקצוע מוסמכים לכל דבר, זכאים לתנאים ולמשכורת הולמת. קריאתנו לצדק איננה קובעת שאנו צריכים לקבל צדקה ושעבודתנו המוסרית איננה מצדיקה תגמול רגשי, אלא שהיא דורשת וראויה גם לתגמול כלכלי הולם. כמקצוע שבמהותו מתעסק במילים בנות השורש ח.ר.ג, מן הראוי שגם בעת הפיכת הקערה - נדרוש את אשר מגיע לנו - ההחרגה.