עם תחילת עונת הרחצה בכול חופי המדינה כל ערב אנחנו עדים לאותו המחזה. לנקראת השעה שש המציל בבודקה מכריז: "עבודתנו הסתיימה, אין יותר שירותי הצלה נא לצאת מהים". הוא חוזר על המשפט מספר פעמים, מקפל את הדגלים, סוגר תריסי הבודקה ופורש לביתו. וציבור המתרחצים לא מניף עפעף, איש לא יוצא מהמים, לא מתכוון לצאת - אבל למציל לא אכפת כי הוא עשה את שלו, יצא ידי חובה.
ניסיון העבר לימד אותו (והממונים עליו) שאין צורך בצעדים ממשיים - העיקר להכריז הכרזת סרק. אם חלילה יקרה אסון, לא יבואו עליו בטענות - יש לו אליבי: הוא הזהיר. אבל הסיפור שלי הפעם לא על המצילים.
בימים אלה כולם מתנפלים על המשטרה בגלל המוקדנית ההיא ממחוז יו"ש שלא טיפלה כראוי בשיחת הטלפון שהתקבלה מאחד הנערים החטופים. מפלס הכעס עלה לדרגות כאלה שאפשר לחשוב שהמשטרה היא האשמה האמיתית במותם של בחורינו. כבר עפו מתפקידם כמה קצינים, כבר נרשמו הערות בתיקים האישיים, כבר הובטח שמכאן והלאה לכול שיחת טלפון יתייחסו במלוא הרצינות, וכבר עושים זאת - אך כול זה לא משביע רצון, לא מביא לסיפוקם של כותבי מאמרים, פוליטיקאים והוגי דעות. דורשים את ראשם של המפכ"ל והשר הממונה.
אני דווקא רציתי להגן על המשטרה. לא משום שיש לי סנטימנטים מיוחדים כלפי גורמי אכיפת החוק (לו הייתם יודעים כמה דוחות לא מוצדקות קיבלתי מהם!). לא שאני סבור שהמשטרה שלנו פועלת ללא דופי. אני פשוט מנסה להגן על עצמי. מה אנחנו דורשים מהמשטרה? תיארתי אי-אפשר להיות יעיל ולטפל בכול תלונה, להגיב במלוא העוצמה לכול שיחת הטלפון, להקפיץ ניידות לכול רעש בכול פינה חשוכה. לאף מדינה בעולם - תהיה עשירה אשר תהיה - אין לכך משאבים מספיקים. לכן משטרה מנסה לפסול מראש קריאות שנראות לא ממשיות. לשוטר וותיק בדרך כלל יש חוש הבחנה מפותח, הוא מסוגל לזהות קריאת מצוקה אמיתית והזעקת שווא.
ברור, שבשיטה זאת טעויות בלתי נמנעת. אין אנשים או מהלכים מושלמים. השוטרת במוקד טעתה, הפעילה שיקול דעת לא נכון. קורה. אני לא אומר שחייבים לסלוח לה, לעבור על סדר יום. כן, להעניש. אבל לדעת את הגבול. לעקב את קידומה, לנזוף, יש עוד כלים בידי מפקדיה. חוץ מזה היא כבר קיבלה את העונש - עד יומה האחרון היא תייסר את עצמה על הטעות הטרגית שלה. אבל למה לזרוק מהמשטרה קצינים? סביר - לעקב קידום, לרשום הערה בתיק. בשביל מה להרוס להם את החיים?
מה אנחנו מנסים ליצור? שוטר מפוחד? שעיקר עיסוקיו יהיה - כסת"ח? הוא יקפיץ את כל הניידות בכול שיחת טלפון? כאשר ידוע שרוב השיחות הם הזעקות שווא? ומי יישאר בשביל המקרים האמיתיים? אתם, העיתונאים והפוליטיקאים מחליטים עכשיו מה סדר העדיפויות של המשטרה. כאשר הפשע ישתולל ברחובות בגלל שהשוטרים יהיו עסוקים בלטפל בטלפונים אינסופיים - אתם, הפובליציסטים הגאונים - יישאו ביחד עם המשטרה על התוצאות?
והחשוב ביותר - השוטרים שאותם אתם הצלחתם להפחיד - בכול טלפון, בכול תלונה ליתר ביטחון יתפסו את האיש עליו התלוננו - כדי שלא יגידו אחר כך שהכתובת הייתה על הקיר. וכתוצאה - כמה קורבנות חפים מפשע יבלו לילות וימים סתם בבתי מעצר? אני מכיר כמה אנשים נורמטיביים לגמרי, ששמו עליהם אזיקים, זרקו אותם לכלא, גרמו נזק בלתי הפיך לתדמיתם, כאשר אישה נקמנית סתם התלוננה במשטרה שבעלה איים עליה. השוטרים פעלו לפי הנחיות של ארגוני הנשים וכמה פובליציסטיות מוכשרות.
בואו לא לקפוץ למסקנות, בואו לא להיחפז, טעות אחת לא מכריכה לשנות מקצה לקצה את הנהלים, אין לנו עדיין לוקסוס לשים שוטר ליד כול בית, ליד כול אישה מאוימת, ליד כול מכונית שעלולה להיגנב.
ובמותם של שלושת הנערים בגוש עציון אשמים בסופו של דבר לא השוטרים. המשטרה - הטובה ביותר - לא תפטור את בעיית הטרור. בזה חייבים לטפל במישורים אחרים - עם משאבים אחרים.
