מצוות שמירת השבת נמצאת בעשרת הדיברות והיא המצווה הרביעית בחמשת המצוות הראשונות שנחשבות מצוות בין אדם למקום, כלומר מצוות בין האדם לאלוהים.
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי-שַׁבָּת, לַה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ח-ט).
נראה שהאנשים צודקים הסיבה לשבת היא צו אלוהי זו מצווה דתית-פולחנית. אנו שובתים בשבת כי אלוהים הפסיק את עבודתו בשבת.
"כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ ה' אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ" (שם, י)
חדי הבחנה ודאי ראו שהחסרתי את פסוק ט: "לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ".
וכאן מגיע השינוי לא רק אתה לא תעבוד גם בני בתך הסרים למרותך וגם עבדים שמטרתם עבודה, ולא רק עבדים אלא גם חיות שאין להם תודעה אנושית והבנה של ישות אלוהית וידיעת ימי השבוע. ואם חשבנו שהאיסור להעביד את העבד כי הוא למעשה שלוחה שלך, חלק ממך מבאר לנו משה בדברים ה, יג:
"לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ".
זכותו של העבד לנוח שווה לזכותך מחמת היותו אדם. ומשה אף מוסיף ואומר: "וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת."
זכור איך נהגו בך שהית עבד ונהג בעבדך כמו שהיית רוצה שינהגו בך. עכשיו בוא נחזור אחורה לספר בראשית שם מופיעה לראשונה השבת. לאחר שאלוהים בורא את העולם בשישה ימים:
"וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה . וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. " (בראשית ב, ב-ג)
אך למי שיעיין בעבודה הקשה של בריאת עולם שלם מתברר שאלוהים עושה זאת בדיבור, במספר מילים. כך שלא קושי העבודה הוא הסיבה ליום המנוחה ולא העובדה שהעולם נברא ואין עוד עבודה, כי בפרק ב מסופר לנו איך אלוהים יוצר את גן עדן.
בשמות כג, יב אנו מוצאים: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן-אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר".
אם בן אמתך נופש קל וחומר אתה.
ומהו נופש לרובנו, לשבת מול חוף ים עם איזה משקה קר ביד ובריזה קרירה על הפנים. לטייל בניחותא ולהביט דברים שהזמן הדחוק בשבוע העבודה לא מתיר לנו.
עדיין בתל אביב אנשים יוכלו ללכת למסעדה ולקולנוע בשבת, אבל לא יוכלו ללכת לקנות סיגריות, חלב או לחם. האם באמת פגעו במנוחה שלנו?! מי באמת קלקל למי את השבת, זה שאינו יכול לרכוש בשבת או זה שנאלץ לעבוד בשבת!.