19 יום געשה ורתחה הארץ כולה. נעה בין תקווה ליאוש. חרדה לגורלם של שלושה נערים שבין לילה כבר לא היו אלמונים, אלא הפכו מושא לתפילתו של עם שלם. שלושה ילדים שהקהילו בכיכר רבבות מאמינים, מתפללים, חרדים. עד שהמסע הארוך אל תוך הלילה הסתיים בבכי תמרורים.
אבל בשעה שמסביב המה הסער, נותרה גם קפסולה פוליטית ייחודית. רק ביום בו נחשפה הזוועה, נאלצה תנועת "
שלום עכשיו" לצאת מהקונכיה. היא פירסמה הודעה קצרה, שנוסחה כאילו הייתה שלוחה של מזכירות האו"ם:
"כולנו מבכים את חייהם של שלושה נערים חפים מפשע שנרצחו בדם קר", נאמר בהודעה. אבל מחבריה הקפידו שלא לרמוז אפילו מיהם הרוצחים". מזכירות האו"ם כבר אמרנו? "הטרוריסטים שעומדים מאחורי המעשה צריכים להיתפס ולהיענש" - סתמו ולא פירשו ב"שלום עכשיו". השימוש הלא מקובל במילה "טרוריסטים" ולא "מחבלים" כמובן אינו מקרי. הוא נועד למנוע מהקורא כל קשר העלול להפליל, חו"ח, את ציבור הקליינטים הקבוע של "שלום עכשיו", שכידוע מורכב כולו משוחרי שלום. הטרוריסטים אשמים. אולי מדובר בכלל בטרוריסטים צ'צ'נים?
אריק שרון ז"ל, בטרם קיבל מן השמאל מעמד של אתרוג שכל חטאיו נסלחו לו, כינה אותם "קומנדו השטינקרים של שלום עכשיו". ספק אם שרון עצמו שיער עד כמה צדק. באפריל 2011 חשף אתר "ויקיליקס" את היקף שיתוף הפעולה של ה"שטינקרים" עם שגרירות ארה"ב בישראל, בכל הנוגע לדיווחים על מה שבעיני "שלום עכשיו" נחשב לצעדים בלתי חוקיים של ממשלת ישראל והמתנחלים.
אבל "קומנדו השטינקרים" הזה - העוקב תמיד בדריכות אחר הזזת כל אבן ביהודה ושומרון - לא שמע, לא ראה ולא ידע מי חטף ורצח את שלושת הנערים. ולפתע, מהפך מדהים! שעות ספורות בלבד לאחר היוודע דבר רציחתו של הנער הפלשתיני מוחמד אבו ח'דיר מבית חנינא, והתפשטות השמועות כי מתנחלים הם הרוצחים (חקירת המשטרה עדיין בעיצומה), נכנסה "שלום עכשיו" לפעולה. מה שעדיין סתום בעיני חוקרי המשטרה, כבר נהיר וברור וידוע לבלשי "שלום עכשיו".
בניגוד לרצח בחלחול, שבוצע ע"י טרוריסטים אלמונים, כאן נפתרה התעלומה כהרף עין. כל כך מהר פוענח הרצח הזה, עד שמתחזק הרושם שב"שלום עכשיו" סימנו את המטרה עוד לפני חטיפת הנער מבית חנינא. המצפון האנושי הרדום של ההומניסטים הוותיקים הוכיח כי הוא עדיין קיים. אלא שכרגיל הוא מתעורר רק כאשר חיישניו מודיעים לו שמדובר בדם ערבי. שפך דם יהודי בהחלט כואב אבל פחות מזעזע.
במיוחד כאשר לא ידוע (למי שאינו רוצה לדעת), מי רצח את שלושת תלמידי הישיבה, ולעומת זאת יש שמועות אמינות (מפני שמקורן בצד הפלשתיני הצודק, ולא בדובר צה"ל) לגבי זהות רוצחיו של הנער הפלשתיני ומניעיהם.
וכך, כבר אתמול נקראו תומכי "שלום עכשיו" ל"הפגנת שפיות" בכיכר הבימה בת"א. 19 (תשעה עשר) יום לא הספיקו לראשי "שלום עכשיו" ליזום אפילו הפגנת הזדהות זעירה עם החטופים. אבל יממה אחת בלבד אחרי רציחתו של מוחמד אבו ח'דיר, הם ידעו גם ידעו לאן בדיוק לאן לכוון את האש הפוליטית. כותרות המשנה של הקריאה ל"הפגנת השפיות" הבהירו שגם הפעם האשמים הם אותם אשמים. "לא לנקמה! ולא להסלמה"!" זעקו השפויים הידועים שלנו, שניצלו את ההזדמנות לחזור על הסיסמה האהובה עליהם: ""נגד ההתנחלויות!". סיסמאות פופולריות מאוד באירופה (במיוחד בנורווגיה ובהולנד), שגם מכניסות הרבה כסף ל"שלום עכשיו".
ושרק לא תגידו שזה מקרי. משהו חד-פעמי. ב-11 במארס 2011, רק לפני שלוש שנים, חדרו שני מחבלים פלשתינים לישוב איתמר ורצחו 5 מבני משפחת פוגל: את ההורים ושלושה מילדיהם (ביניהם תינוקת בת שלושה חודשים).
הרצח הנורא הלם במדינת ישראל. גם מי שמעולם לא נטה חיבה מיוחדת למתנחלים הזדעזע. אבל "שלום עכשיו" לא הזדרזה לארגן הפגנה מתבקשת "נגד רצח ילדים". מה לעשות, הקרבנות לא תאמו את האג'נדה הפוליטית של התנועה, יוצאת חלציה של מרצ. אתמול בהפגנה, כוונה האש העיקרית נגד האשם הידוע...
בנימין נתניהו. בדיווח האוהד (כרגיל בהפגנות כאלו) של ynet, התבלבל הכתב שטרם אולף כהלכה וסיפר רק על "מאות משתתפים". אבל עורך הכתבה דאג לתקן את המשגה המצער ואימץ בכותרת את הניפוח המקובל: "א ל פ י ם מחו בת"א".
אגב, מהטקסט עצמו התברר כי התקשורת שלנו התאוששה מהר מאוד מאבלה הכבד על רצח הנערים. "על-רקע גל השינאה" - נפתח הדיווח ב-ynet, ושלא תהיה אי-הבנה: גל השינאה החל רק השבוע במזרח ירושלים. על גלי השינאה של רוצחי נערים מזמרים ושל חבריהם המשגרים טילים מרצועת עזה, לא מדברים בכינוסי מחנה השלום.
