234 נערות נחטפו ב-14 באפריל 2014 מתחומי בית ספר תיכון בניגריה. החוטפים, חברי הארגון האיסלאמי הקיצוני "בוקו חראם", טענו לאחר מספר ימים כי מטרת החטיפה הינה לסייע בשחרור חבריהם העצורים בידי השלטונות הניגריים. בהיותן בשבי, אולצו הנערות להתאסלם וככל הנראה השתמשו בהן חברי הארגון כשפחות, לצרכי סחר בנשים, לחיתון עם אנשי הארגון ועוד. ארגון "בוקו חראם" כבר הודיע כי לא יהסס לחטוף עוד נערות וודאי לא יימנע מטבח אזרחים בשל אמונתם הדתית, שהרי זו אינה עולה בקנה אחד עם הזרם האיסלאמי שאליו משתייכים חברי הארגון.
העולם המערבי החל להתעורר ולפעול, בעיקר ברשתות החברתיות, רק לקראת סוף אפריל. העולם הערבי-מוסלמי עודנו מנמנם, שלא לומר - מתעלם.
שלושה נערים ישראלים נחטפו ב-12 ביוני 2014, רק חודשיים לאחר חטיפת הנערות הניגריות. שלושת הנערים שעשו את דרכם לביתם מהישיבה שבה למדו בגוש עציון. "השעון המעורר" הישראלי ניסה בכל כוחו להעיר את העולם המערבי לחטיפה אצלנו, אך למעט יקיצות קטנות מצד מנהיגים ספורים, שהינן בגדר לחיצה על כפתור ה"נודניק" בשעון המעורר, לא קם העולם על רגליו ויצא "לעבוד" נוכח השריפה המשתוללת בחוץ שלהבותיה מתחילות ללחך את בית השכן, כל עוד נעים ונוח בביתם הם.
מספר שעות לאחר הלוויתם של שלושת הנערים, נמצאה גופת נער ערבי מוטלת ביער באזור ירושלים. מקורות ערביים רשמיים ותושבים ערביים משולהבים משכונת שועפאט שבצפון הבירה, הזדרזו להכריז כי הנער נחטף ונרצח על-ידי "
מתנחלים" כנקמה על מות הנערים היהודים. לא נקפו השעות וטרם נתגלו או פורסמו ראיות לחטיפה ולרצח מסיבות לאומיות או פליליות, וודאי לא נתגלתה ופורסמה זהות הרוצח או הרוצחים, וכבר יצאה ההנהגה הפלשתינית בהאשמות נגד ישראל ודרשה מראש הממשלה ליטול אחריות ולגנות את הפשע. הרחוב הערבי החל אף הוא להביע את דעתו בדרכו שלו, על-ידי חסימת צירים בירושלים, החרבת תחנות של הרכבת הקלה, זריקת אבנים, בקבוקי תבערה ומטעני חבלה מאולתרים לעבר שוטרים!
הפעם התקשורת הבינלאומית לא איחרה להתעורר והצטרפה אף היא ל"חגיגה" על הדם, תוך שהיא מפיצה את הסברות כי מדובר במעשה נקם של היהודים. המערב הנאור רק מחפש דרך לחלץ את עצמו מתמיכה בישראל ונגרר לגינוייה באיצטלות כמו בנייה והפרת זכויות אדם בירושלים וביהודה ובשומרון, בעוד שאירופה עוצמת את עיניה נוכח עליית האיסלאם הקיצוני ברחבי היבשת ומתנהגת כאותה סבתא הממשיכה לסרוג על כסאה שעה שהבית נשרף עליה.
ראש ממשלת ישראל בנאומו בטקס סיום קורס החובלים בבסיס
חיל הים בחיפה, ב-11 בספטמבר 2013 התייחס למענה הרופס של המערב, וברמיזה ברורה לעומד בראשו, לתקיפת השלטון בסוריה את אזרחיו בנשק כימי: "אם אין אני לי מי לי". אמירה זו יש לתרגם למעשים שיהוו אותות ומופתים לאלה הפוגעים או חושבים לפגוע באזרחי מדינת ישראל היהודיים רק משום יהדותם.
כמו שהעולם אינו עוסק בנערות הניגריות החטופות, העיתונות ממעטת להזכירן, והתודעה הציבורית העולמית מורגלת בזוועות וצורכת אותן בקצב מואץ משנה לשנה, כך גם גורלם המר של נערינו עתיד להישכח מהתודעה העולמית ולהישאר רק בזו הישראלית והיהודית. לכן, רק פעולות נחרצות והפעלת לחץ בלתי פוסק ובלתי מתפשר, המנצל את מלוא עוצמתנו ונחת זרוענו על גורמי הטרור הפלשתינים, לצד הענשת אלה התומכים במעשיהם הנפשעים מחוץ או מבית (כולל ערבים בעלי תעודות זהות כחולות), יביא לערעור הנכונות ולהחלשה היכולת של גורמי הטרור לבצע פעולות כנגד אזרחים יהודים בעתיד, גם אם לא ימנע אותם לחלוטין.
אם נגזר עלינו לחיות על חרבנו, מוטב כי זו תהיה חדה ומושחזת, ואחוזה ביד איתנה, מקצועית ובוטחת!
