אין זעזוע עמוק וצער גדול יותר ממה שהתברר כרצח נער ערבי ושמו מוחמד אבו-חדיר. ששת הנערים היהודים הרוצחים חטפו, היכו, התעללו, הציתו ושרפו את הנער החף מפשע בעודו בחיים. זהו פשע מזעזע. זהו פשע חמור מכל העבירות וכך כתב הרמב"ם, רבנו משה בן מימון, בספר "משנה תורה": "ואין לך דבר שהקפידה תורה עליו כשפיכות דמים, שנאמר: 'ולא תחניפו את הארץ. כי הדם הוא יחניף את הארץ'". והוסיף וכתב ב'מורה הנבוכים': "אבל הרוצח, דווקא מחמת חומר פשעו, אינו נסלח לו כלל, ואין לוקחין ממנו כופר, "ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו" (במדבר לה, לג)... כי אין בכל פשעי האדם יותר חמורה מזו (היינו, מעבֵירת שפיכות דמים) ('מורה הנבוכים', חלק ג, פרק מא). שפיכות דמים, כמעט והביאה לחורבנו של עולם (בראשית רבה לא, ו). אנשי סדום - שהיו "רעים וחטאים לה' מאד" (בראשית יג, יג) - רוצחים היו (סנהדרין קט ע"א). זהו פשע בלתי נסבל ומעורר סלידה.
הקדוש ברוך הוא, בכבודו ובעצמו, דורש את דמו של הנרצח:: "שפך דם האדם, באדם דמו ישפך כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). "ואך את דִמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו, ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם (בראשית ט, ה). קול הדם שנשפך "זועק" ומגיע לשמים (בראשית ד, י), והוא מטמא את הארץ: "ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה, כי הדם הוא יחניף את הארץ, ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה, כי אם בדם שופכו" (במדבר לה, לג). דם זה, מכונה "דם נקי" או "דמי חינם". הפושעים נתכנו "אנשי דמים" (שמואל ב טז, ז-ח; משלי כט, י).
מעשה הרציחה נאסר בעשרת הדיברות (שמות כ, יג; דברים ה, יז). לפי דין תורה, עונש מוות מושת על רוצח במזיד (שמות כא, יב-יד; ויקרא כד, יז, כא; במדבר לה, טז-כא; דברים יט, א).ואם כבר נגזר דינו של רוצח למיתה, ונמצא מי שמוכן ללמד עליו זכות, או הוא עצמו רוצה עוד ללמד זכות על עצמו - מחזירים אותו לבית הדין אפילו ארבע וחמש פעמים (משנה סנהדרין ו, א). הגמרא מבססת דין מרחיק לכת זה על הכתוב: "ונקי וצדיק אל תהרוג" (שמות כג, ז), ואומרת: מניין ליוצא מבית דין חייב, ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות, מניין שמחזירין אותו? תלמוד לומר: נקי אל תהרוג. ומנין ליוצא מבית דין זכאי, ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה, מנין שאין מחזירין אותו? תלמוד לומר: צדיק אל תהרוג (סנהדרין לג ע"ב).
האם ניתן ללמד זכות על האשמים ברצח הנער מוחמד אבו-חדיר? רצח הוא רצח הוא רצח. במיוחד רצח אכזרי, שפל, מנוול, פחדני וברברי כזה. אכן כולנו מתביישים ומזועזעים מכך שהרוצחים הם נערים וקטינים יהודים. רצח הנער מוחמד אבו חדיר הוא מעשה מתועב, אנטי מוסרי ואנטי יהודי.
מה שניתן לומר על הנערים היהודים הרוצחים, שמתוך הצער הנורא על חטיפת ורצח הנערים היהודים, והתגובה הבלתי הולמת, לדעת רבים, של מדינת ישראל, כלפי חטיפת ורצח הנערים היהודים וכלפי החמאס, הם נטלו את החוק לידיהם, ושמו לעצמם למטרה לחטוף צעיר ערבי כדי לנקום את רצח שלושת הנערים היהודים. זו נקמה אכזרית ומחרידה. זו עוד תוצאה מחרידה של הטילים הפיגועים והחטיפות ורצח יהודים חפים מפשע. תגובות נקמה מטורפות כאלה בערבים, עלולות להתפרץ כמו נהר של אש.
הרי שיש לפעול מיידית ולעקור מן השורש את התופעה הנוראה הזו שעלולה להתפתח כמלחמת אזרחים, שאחריתה מי ישורנו. על כן, ראשית לכל, חייבים לנקוט כלפי הנערים הרוצחים היהודים באמצעים הננקטים כלפי פושעים חמורים, שרצחו תחת התקף טירוף של זעם ונקמה. בכדי להצליח בטיפול בנגע רע זה, חייבים בנחישות לסלק מן הארץ ח"כים ערבים ואזרחי מדינה שתמכו, סייעו, ושמחו על חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים היהודים. ולעולם, אבל לעולם, אין לשחרר רוצחי יהודים עם דם יהודים על הידיים אלא לענוש אותם בגזר דין מוות. רק כאשר החמאס ותומכיו יימחו מעל פני האדמה, יהיה בכך בכדי להוות טיפול שורש למניעת מלחמת אזרחים בין יהודים לערבים.