דבריו של האדמו"ר מסאטמר מונרו - הרב אהרון טיטלבוים, היו קרן האור שבקעה מתוך אפלת האופורטוניזם והקונפורמיזם שהשתלטו על היהדות החרדית. מישהו היה צריך לקום ולומר כי ההרפתקנות הדתית לאומנית מסכנת את חיי האדם - ובמיוחד את חייהם שלהם. מישהו מתוך היהדות החרדית היה צריך לקום ולומר כי דרכם איננה דרכינו וכי ישנם דתיים הלומדים תורה לשמה וישנם דתיים שלומדים אותה רק במסגרת מסכת "כיבוש
הארץ". היה צריך לקום ולומר שה"מזרחי" הלאומני גרוע יותר בסכנתו הרוחנית והגשמית גם מאלה שאינם מקיימים מצוות, כמו שהורו לנו רבותינו. ובאמת, היה מי שקם ואמר זאת והזכיר כי בעצם החרדים והחרדיות אינם שייכים למתאבדי מצדה ולאלה שרצו לדקור את רבן יוחנן בן זכאי. והאיש שקם ואמר זאת היה האדמו"ר מסאטמר, וטוב שעשה כך.
לא בכל יום אני כותב שבחים ומרעיף אהדה לאדמו"ר מסאטמר - מונרו, אבל במקום שיש בו דיני נפשות ופיקוח נפש הרי שהביקורת על כל השאר נדחית. זהו פיקוח נפש, כי חשוב היה להראות לעולם שהעולם הדתי והחרדי אינם היינו הך, וכך אולי יצאו מסכנת חיים המוני יהודים חרדים בעולם. זהו פיקוח נפש, כי היה חשוב להאיר עיני הורי רבים שיהססו לשלוח את ילדיהם כקרבנות לשטחי הכיבוש. והעיקר, מדבריו של האדמו"ר מסאטמר עולה כי מחנה החרדים אינו אמון על המשך הכיבוש ביו"ש, וכי לכיבוש הזה וליהדות אין ולא דבר אחד משותף.
זו איננה הפעם הראשונה שהאדמו"ר מסאטמר - הרב אהרון טיטלבאום, אומר דברים ברורים נגד המשך הכיבוש. כבר לפני כשנתיים הוא תמך בהכרת האו"ם במדינה הפלשתינית וטען כי זו הדרך למנוע שפיכות דמים. אני קורא לכל היהדות החרדית האמיתית - שאיננה חלק מהשלטון הציוני, כמו ה"עדה החרדית", חוגי בריסק והפלג השני של סאטמר (ובראשם אנשי "נטרונא" הלוחמניים) לחזק את ידי האדמו"ר מסאטמר ולבנות כולם ביחד וועדה ישירה לשיחות עם הערבים והפלשתינים, ללא צורך ב"תיווך ישראלי". מנגד הרי שעל הערבים, הפלשתינים והעולם המוסלמי להבין כי רק בהידברות ישירה עם העולם החרדי תיפתר הבעיה הפוליטית הזו. החרדים אינם אלה שיצרו אותה ומנגד תוך הדור הזה הם יהיו רוב רובו של העם היהודי בישראל ובגולה. וכל השאר בבחינת "דברים בטלים".
