קשה לדמיין את הנזקים הכבדים שהיו עלולים להיגרם בעקבות מבצע "צוק איתן", לולא מערכת כיפת ברזל. קשישה מחיפה נפטרה מדום לב, לאחר שרקטה נפלה בעיר. קשיש בן 81 נפצע באורח קשה, לאחר שנפל כאשר פנה אל המרחב המוגן בבאר שבע.
הנער ירין לוי נפצע באורח קשה מפגיעה ישירה של רקטה כשהיה בדרכו למספרה, בעודו מנסה לתפוס מחסה בין הבניינים. מאותה רקטה נפצע אדם נוסף כבן 50 באורח קל, וארבעה בני אדם לקו בחרדה. גם מספר ילדים נפצעו, אחד מהם לאחר שלא הספיק לסגור את דלת הממ"ד בעת שביתו ספג פגיעה מרקטה. גם פעוטה נפגעה בראשה לאחר שדלת ממ"ד נפלה עליה.
המצב הביטחוני מעמיד תושבים שנפגעו גופנית או נפשית, בפני קושי גדול למי לפנות ובמי להיעזר. יתרה מכך: פגיעה נפשית, שרווחת יותר בימים אלה, גורמת לאנשים רבים לפגיעה קשה בתפקוד, וכתוצאה מכך קיים קושי לעבוד, וכן למצות את הזכויות הרפואיות הנובעות מהמצב החדש.
פציעה בעת מלחמה מלווה פעמים רבות לא רק בנזק גופני, אלא גם בנזק נפשי המתבטא פעמים רבות בחרדות, ובהתקפי חרדה פוסט-טראומתיים. פציעה פיזית ניתן לראות בעין, אך פגיעה נפשית איננה נהירה פעמים רבות לסובלים ממנה, וייתכן שיעבור זמן רב בין תחילת התסמינים הנפשיים לבין ההבנה כי הם נובעים למעשה מטראומה בעקבות אירועים ביטחוניים.
קודם כל - הביטוח הלאומי האפשרויות שעומדות בפני הנפגעים מהארועים הביטחוניים מגוונות, אך הגוף הראשון שרוב הנפגעים אמורים לקבל ממנו פיצויים, הוא המוסד לביטוח לאומי. אם הפגיעה אירעה כתוצאה ממיגון חסר במקום ציבורי, או בשל מכשולים שלא פונו בדרך למרחב הממוגן - על-ידי העירייה או ע"י ועד הבית - ניתן יהיה לתבוע פיצויים גם מהגופים הללו.
מומלץ לבדוק האם הפגיעה התרחשה בעת העבודה, בשל העבודה, או בדרך אל העבודה או ממנה. אם הדבר כך - ייתכן שהפגיעה עצמה תוכל להיחשב כתאונת עבודה. במקרה כזה, ניתן להגיע תביעה לביטוח הלאומי, ולקבל - בכפוף לאישורי מחלה - דמי פגיעה של 75% מהשכר עבור 91 הימים הראשונים. לאחר מכן ניתן להגיש תביעת נכות ולקבל תגמולים בהתאם לאחוזי הנכות, ככל שתקבע זאת ועדה רפואית של הביטוח הלאומי.
מעבר לכך, מומלץ שהנפגע יבדוק האם הביטוחים הפרטיים אותם רכש מכסים פגיעה בעת מלחמה או בשל אירוע טרור - פוליסות מסוג ביטוחי תאונות, אובדן כושר עבודה וביטוח בריאות.
אם הפגיעה אירעה בכביש או על-ידי כלי רכב, ייתכן שניתן יהיה גם להפעיל את ביטוח החובה של כלי הרכב המעורבים בפגיעה - אך במקרה זה צריך לבדוק היטב את נסיבות הפציעה.
אדם שנפגע במהלך ריצה למרחב המוגן, יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה בפציעה מפעולות איבה. אם כתוצאה מהפגיעה הזו לא מסוגל הנפגע לחזור לעבודתו, ולא נצברו לזכותו ימי מחלה במקום עבודתו - הוא רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי תאונה, בגובה 75% מהשכר עבור שלושת החודשים הראשונים שלאחר האירוע.
לעיתים האדם מספיק להיכנס למרחב המוגן, אך במהלך הריצה נפגע עקב היתקלות במפגע כלשהו. במקרה כזה, רשאי האדם להגיש תביעה כנגד העירייה או ועד הבית".
להקפיד על הזמנים חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע כי נפגע מפעולות איבה זכאי בתנאים מסוימים לריפוי, להחלמה, לשיקום ולתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בתנאים מסוימים. במקרה חלילה של מוות, ישלם המוסד לשאריו של המנוח סכומים דומים לאלו המשולמים לבני משפחות חללי צה"ל.
בתביעה לתגמול בשל טיפול רפואי בעקבות הפגיעה, יש למלא טופס מיוחד של הביטוח הלאומי, הנקרא "הודעה על פגיעה בפעולת איבה, ותביעת תגמול לטיפול רפואי". יש לצרף לתביעה המחאה מבוטלת, או אישור מהבנק של התובע שבו מופיעים פרטי חשבון הבנק שלו. את התביעה ניתן להגיש בתוך שנה מיום הפגיעה.
עם זאת, שימו לב: הגשת תביעה שלא במועד עלולה לפגוע בזכויות האדם הנפגע לתגמולים. על-פי הפרקטיקה הנהוגה, המוסד לביטוח לאומי בודק האם שמו של התובע מופיע ברשימות אשר הועברו אליו מבתי החולים וממגן דוד אדום. מי ששמו אינו מופיע ברשימות, יתקשה להוכיח את הפגיעה ולא יזכה בפיצויים.
רבים מנפגעי ההלם והחרדה אינם מפונים לחדרי המיון, ובהיותם שרויים בהלם ובבלבול, הם לא פונים בעצמם לקבלת טיפול רפואי. במקרים כאלו במיוחד, מועד הגשת התביעה חשוב ואין לדחותה. אותם נפגעים שאינם מופיעים ברשימות הנפגעים של בתי החולים, יאלצו במרבית המקרים להגיש תלונה במשטרה, עם הצהרה על עצם הפגיעה.
גם במקרה שבו התביעה תתקבל, מדובר בהליך ארוך של מספר חודשים. בכל התקופה עד לקבלת האישור, הנפגע אינו זכאי לקבלת תשלום כלשהו, אף שבפועל המוסד לביטוח לאומי מקדים לעיתים תשלומים בשלב זה למי שנפגע פיזית - על-מנת שיוכל להתקיים. ואולם, הקדמת התשלומים לא נעשית כלפי נפגעי הלם, חרדה או רעש. על כן, למרבה הצער, בעיקר נפגעי הלם, חרדה ורעש עלולים למצוא את עצמם ללא הכנסה במשך תקופה ארוכה.
גם אם הביטוח הלאומי מחליט לדחות את התביעה, לא מדובר בסוף פסוק והנפגע רשאי להגיש ערר על ההחלטה וגם לערער על הערר, אם נדחה, לבית הדין האיזורי לעבודה. במקרים כאלה מומלץ להיעזר בסיוע משפטי.
עובר זמן עד התשלום אם התביעה אושרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ואם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, ניתן להגיש תביעה לתגמולים. במקרה כזה, הנפגע ייבדק על-ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, ואם זו תקבע שקיימת נכות, הוא יהיה זכאי לפיצויים בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו. מענק הנכות נקבע לפי שיעור הנכות הצמיתה שקבעה הוועדה הרפואית: אם נקבעה דרגת נכות של 20% לפחות, הנפגע זכאי לתגמול נכות חודשי. בדרגת נכות של 19%-10% זכאי הנפגע למענק חד-פעמי, ובמקרים של דרגת נכות הנמוכה מ-10%, אין זכאות למענק. גם על שיעור הנכות ניתן לערער לוועדות ערר ולבית הדין לעבודה.
לעיתים האווירה הכללית של המלחמה, השידורים מסביב לשעון של כלי התקשורת וכמובן האזעקות והטילים, גורמים לאנשים רבים פוסט-טראומה כללית, שאינה בעקבות אירוע נפילת רקטה ספציפי. במקרה כזה, ואם הנכות הנפשית שהוכחה היא לפחות 40%, הרי שיש פגיעה ביכולת לעבוד ולהשתכר, ואז ניתן לבחון הגשת תביעה לנכות כללית.
בנוסף לכך, על הנפגע לבדוק מה הן הפוליסות שבהן הוא מכוסה. אם הכיסוי הביטוחי הפרטי תקף למקרה של נכות או של אובדן כושר עבודה עקב מצב נפשי, הרי שניתן להגיש תביעה ביטוחית. גם במקרה שהאדם לקה במחלה כרונית עקב אירועי הלחימה האחרונים, הוא רשאי להגיש תביעה לביטוח בריאות פרטי אם יש ברשותו ביטוח כזה, ולקבל שיפוי או פיצוי בהתאם לכיסוי הביטוחי שבפוליסה.
בנוסף, אם המחלה שפרצה לתובע גרמה לו לאובדן כושר עבודה, ולנפגע פוליסת ביטוח המכסה אובדן כושר עבודה - הרי שהוא רשאי להגיש תביעה לחברת הביטוח.
