המקום הכי נכון לבחון את השלום העולמי הוא גן ילדים, גן אליו באים ילדים מבתים טובים, איש לא מלמד אותם שעל-מנת לשרוד הם חייבים להכות ילדים אחרים, ובכל זאת בכל גן, בכל גיל בכל מערכת, נוצרות יריבויות, נוצרים מצבי מלחמה, והנזקים הם כמיטב כלי הנשק שיש ליריבים ביד, ציפורניים והשיניים, מקלות וכיו"ב ולמורדים באוקראינה/רוסיה והחמאסניקים הנבלים יימח שמם וזכרם אלה הטילים.
ומדוע חשב להבין שהשלום הוא מצב זמני לא יציב, כשם שהמלחמה היא מצב זמני לא יציב?
החשיבות שבהטמעת התובענה הזו היא שבכל פתרון שלא נשאף אליו, איננו רוצים ויכולים לשאוף לפתרון שיחזיק לעד, אלא עלינו למקסם את הפתרון כך שיעלה כמה שפחות וייתן תמורה כמה שיותר גדולה, ואחד מיני מאפיינים רבים של תמורה (וודאי לא היחידי ואף לא העיקרי) הוא שקט לשנים רבות.
ראובן אומר צריך לחסל את שורת המנהיגים של החמאס בכל הרמות, שמעון אומר יצמחו חדשים, והתשובה היא ברור יצמחו חדשים ואם יצמחו ראשי נחש חדשים (א) זה ייקח זמן ובינתיים אולי יקומו ניצני שלטון חדש, נורמלי (ב) נרצץ גם את ראשי הנחש החדשים (ג) וכך נמשיך עד שתצמח הנהגה חפצת חיים בשלום.
ראובן אומר צריך לכבוש את עזה; שמעון אומר, לא נוכל להחזיק בעזה לעד והתשובה היא שכנראה שניהם צודקים, ניכנס, נשמיד ונהרוס ונהרוג את הטרור וזרועותיו, וכאשר נראה שהצלחנו ועזה אינה עוד מדינת הסתה וטרור נצא, ואם תשוב להיות מדינת טרור נכבוש מחדש.
רוצה אני לומר שכאשר אתה עוסק עם קבוצת נבלים לא נורמאלית, אינך יכול להתנהג באופן נורמאלי, ואין לתרץ חוסר מעש בכך שאנו עוסקים שוב ושוב בחיסול הטרור ואז הוא קם מחדש, כי כאמור בכל נקודה בעולם השלום והמלחמה הם מצבים זמניים, ותפקידינו כאן הוא להאריך משמעותית את פסקי הזמן של השלום והרגיעה ולקצר את זמני המלחמה.
המשימה הזו קשה מאוד לביצוע עקב ליבוי היצרים על-ידי נבלות שרוצים עם חסר דעת ומובטל על-מנת לאסוף מיליארדי דולרים לחשבונות שלהם, וכל עוד הנבלות חיים וכל עוד מחליפיהם חיים או נמשיך להלחם במחזורים קצרים של לחימה ורגיעה, ורק לאר שנעקרם מן השורש, אנו נאריך את המחזורים האלה אט אט וניתן סיכוי למחזורי רגיעה ארוכים יותר.
באירופה יהיו מלחמות, באמריקה יהיו מלחמות, בברית המועצות יהיו מלחמות באסיה ובאפריקה יהיו מלחמות, בכל מקום בו יש אנשים, יכולים להתפתח מנהיגים חולי רוח, יכול להתפתח מחסור - או מחסור טבעי או מחסור הנוצר במזיד על-ידי אותם חולי רוח, וכך נגרמת מלחמה.
ונגד כוח של חולי רוח, יש פתרון מאוד בולט והוא הרבה הרבה יותר כוח, עד אשר חולה הרוח מת סופית ובאורח בלתי חוזר, ועד שבמקביל נוצרת הנהגה שפויה היוזמת יציאה מהמחסור.
