ביום 30 ביוני 2014 ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין בעניין הרמן-זמל פרויקטים בע"מ נ' פקיד שומה חדרה. בית המשפט דן בשתי שאלות עיקריות:
1. תחולת כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982 ("כללי מס הכנסה"), על עובדים שביצעו עבודה בחו"ל ושבו מעת לעת לחופשות מולדת.
2. ניכוי הוצאות אש"ל מהכנסותיהם של העובדים, בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה)-התשל"ב 1972 ("תקנות הניכוי")
להלן הסבר קצר אודות כללי מס הכנסה ותקנות הניכוי האמורים לעיל:
כללי מס הכנסה כללי מס הכנסה נדרשים כאשר יחיד, תושב ישראל לצורכי מס, נשלח למדינת חוץ לביצוע עבודה עבור מעביד ישראלי, למשך תקופה העולה על 4 חודשים רצופים.
כללים אלו מתירים הכרה בהוצאות מסוימות כגון, חינוך ילדים, דיור וכד' ומחילים על ההכנסה החייבת למס בישראל מדרגות מס מיוחדות הנקובות בדולר אמריקני.
מדרגות המס הדולריות הינן פרוגרסיביות ומגיעות למס שולי של 48%. בנוסף, המדרגות הדולריות פחות מרווחות ממדרגות המס הרגילות החלות על מרבית השכירים העובדים בישראל.
תקנות הניכוי תקנות הניכוי עוסקות, מבין היתר, בהוצאות המותרות בקשר לנסיעה לחוץ לארץ ובתנאי שהשהייה בחו"ל נועדה לצורך ייצור הכנסה. תקנות הניכוי מגדירות הוצאות שמותרות בניכוי כדוגמת אש"ל, הוצאות דיור ועוד. בשונה מהכללים, את התקנות ניתן להחיל בנסיעות שמשכן אינו עולה 4 חודשים, וכן על עבודה בחו"ל שלא עבור מעסיק ישראלי. כמו-כן, מדרגות המס החלות הינן המדרגות השקליות הרגילות.
חברת הרמן-זמל העסיקה עובדים תושבי ישראל בחו"ל, לתקופת עבודה שמשכה הכולל עלה על 4 חודשים, אך שהות העובדים בכל תקופת עבודה לא עלתה על 4 חודשים רצופים. כמו-כן, החברה בחרה לנכות במקור משכר העובדים בהתאם לתקנות הניכוי ולא בהתאם לכללי מס הכנסה.
בית המשפט קבע כי מבחן הרציפות לצורך יישום כללי מס הכנסה הינו מבחן רציפות העבודה. העובדים יצאו לעבודה מחוץ לישראל למשך 50 יום ולאחר מכן שבו לארץ לחופשה בת שבועיים. חזרתו של העובד לחופשה אינה קוטעת את תקופת רציפות העבודה, לפיכך על הכנסת העובדים יחולו כללי מס הכנסה ולא תקנות הניכוי.
בנוסף, בית המשפט קבע כי גם אם היו חלים תקנות הניכוי, הרי שלצורך הכרה בהוצאות שהייה מחוץ לישראל יש להציג אסמכתאות המעידות על ההוצאה בפועל.
סוגיה דומה נדונה בפסק דין גריידי אלונה וגריידי יצחק נ' פקיד שומה ירושלים 1 לעניין הוצאות אש"ל. בפסק הדין נציגי רשות המיסים העידו כי אינם דורשים קבלות לצורך התרת ניכוי אש"ל, ובית המשפט קבע שעל סמך הצהרת הנישום ניתן יהיה להכיר בהוצאות אש"ל.
נדמה כי במקרה דנן בית המשפט נוקט בגישה מחמירה, ומציב רף ראייתי גבוה יותר בדבר נטל ההוכחה הנדרש לצורך הכרה בהוצאות.