אלטרנטיבה שלטונית? מי אמר שאביגדור ליברמן, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, הוא אלטרנטיבה שלטונית לנתניהו? לפחות לפי הסקרים שפורסמו לאחרונה, המצביעים על ירידת מפלגתו בבחירות, ב-3 מנדטים (מ-11 ל-8), נראה שממש לא.
ומה הפלא? מתברר שהעם לא אהב את מסיבת העיתונאים שאיווט כינס, בעיצומה של ההסלמה הביטחונית, אשר בה הודיע על צעדו הפוליטי - הינתקות מהליכוד.
ומי המרוויח מכך? הליכוד (אלא מה) שהרוויח 3 מנדטים, ועלה מ-21 ל-24 מנדטים. נראה שהציבור מעריך את התנהלותו השקולה של ראש הממשלה במבצע 'צוק איתן' וגמל לו בהגברת התמיכה המפלגתית בו.
דומה שהניתוק מהליכוד בעיתוי הלא נכון פעל נגד איווט כבומרנג. הציבור לא מיהר לקנות את הסחורה הפוליטית שהוא מכר לו, והצביע ברגליים. האם היו"ר המשופשף עוד לא למד, שאי-אפשר לעבוד על כל הציבור (לפי הסקר על 92% ממנו) כל הזמן?
קמפיין הסברה כאילו לא די לנו בחללי צה"ל, קורבנות טרור, נפגעי תאונות דרכים ומחלות, שלאחרונה נוספה מכה חדשה בלתי כתובה למכת הטביעות - טביעות בבית, בעיקר של פעוטות בבריכות פרטיות.
כפי שפורסם, רק מתחילת שנת 2014 מתו כבר 17ילדים מטביעה בבית. יש המייחסים זאת להסלמה הביטחונית, אולם עובדה היא שבמהלך מבצע 'צוק ענן' מתו שלושה פעוטות בלבד, ואילו כל השאר טבעו במהלך השנה.
נראה אפוא שהסיבה לטביעות נעוצה בעיקר בהעדר השגחה ראוייה על התינוקות. כפי שראינו די בהעלמת עין של המבוגר לשנייה, כדי שהאסון הטרגי יתרחש. מעֵבר לפרסום תקן של בריכה ביתית, על-ידי משרד התעשיה, כדי להבטיח את תקינותה, יש לצאת בקמפיין הסברה (בדומה לזה של אי-נטישת פעוטות ברכב) לציבור הרחב.
עם כל הכבוד לאופנה שפשטה בשנים האחרונות לשחיית תינוקות, ראוי להבהיר להורים (או למחליפיהם), כי עליהם לשחות ביחד עם תינוקם, וכי בבריכה, כמו באמבטיה, אין להניחו לבד אפילו לרגע בלי השגחה, גם אם הוא מאובזר במתקנים הטכניים המתאימים. לשֵם הרתעה יש להטיל על העבריינים קנסות כבדים ועונשי מאסר, שייקבעו בחוק, ובא לזאטוטים גואל.
ההבטחות והמציאות בימים אלה, כשעזה מפציצה את מדינת ישראל - ובמלאת 9 שנים להינתקות - כדאי לעיין בפניני ההבטחות של הפוליטיקאים (המגובים בקצינים, עיתונאים ואקדמאים) שערבו לשלום ולביטחון לעם בעקבות ההינתקות מעזה.
אריאל שרון המנוח, האדריכל הראשי של התוכנית, הבטיח שאשקלון לא תהפוך לקו החזית, והנה כל הארץ חזית.
שמעון פרס, הלוזר הנצחי, ראה בתוכנית הצלת יהודים, והנה צריך להציל יהודים ממנה. בוז'י הרצוג הבטיח שהיא תוציא את המדינה מהבוץ, אך היא הכניסה אותה לבוץ. ואילו
מאיר שטרית, ששבר שיאי גיחוך על טענת האיום הביטחוני, בעקבות מימושה גורם לציבור לראות אותו באור מגוחך ביותר. וכך גם היו להגי השווא של מופז ואיציק, שטפחו על פניהם הנחושות.
אז מה אם הם הבטיחו שלום? העוד לא ידעתם שפוליטיקאים מבטיחים, אך לא מבטיחים לקיים? ומי יתן שרק יפיקו לקחים שלא להינתק מיו"ש. ובא לציון גואל.
במה ליחסי ציבור? במהלך מבצע 'צוק איתן' ראיינו ב
קול ישראל את אנשי חמאס וגם את תושבי עזה. לא ברור לי מה פשר ראיונות אלה. האם אין מתן במה לאויב מעניק לו יחסי ציבור חינם אין כסף? האם אין קול ישראל שלא במודע מהווה שופר תעמולה לטרור? מדובר בניצחון תקשורתי עבור המחבלים, שלא היו מייחלים לטוב ממנו.
הוא הדין לניסיון של השַדר לסחוט מתושבי עזה הודאה שהחמאס מפציץ מבנייני אזרחים. האם הוא באמת ציפה לקבל מהם מידע מודיעיני, שאיננו בגדר סוד, בשידור חי, במחיר סיכון חייהם? מה הוא ציפה לתשובה חיובית? ואולי הוא פשוט רצה להרוויח זמן אוויר?
טרומן והשבת תשמעו סיפור: הנשיא האמריקני טרומן היה נוהג לשאת את נאומו המדיני לקהל הרחב בשבת.
אחת האזרחיות היהודיות, שהייתה שומרת שבת, ביקשה להימנות עם קהל שומעיו, אפשרות שנשללה ממנה עקב שמירת שבת.
מה עשתה? היא אזרה אומץ, ולימים ניגשה אל כבוד הנשיא, ושאלה אותו אם יש באפשרותו להעביר את נאומו השבועי ליום חול, וכך היא לא תחמיץ את נאומיו המרתקים לאומה האמריקנית. להפתעתה הרבה הנשיא השיב בחיוב, ומאז הנשיא הנוצרי נאם בימות החול - והכל בגלל אישה יהודייה אחת והכבוד לשבת היהודית.
רק תחשבו איזו סערה ציבורית הייתה מעוררת הפרשה, אילו התרחשה כאן במדינת היהודים.
