הייתי בין אלה אשר סברו שפעולה קרקעית בעזה חייבת להיות המוצא האחרון. אלא שבהינתן האות לפעולה הקרקעית, על ישראל לנהוג בזהירות המרבית שמא מחיר המבצע הקרקעי לא יעלה על תועלתו. יש לקוות שמפקדי צה"ל וחייליו מודעים היטב למטרות שהוצבו בפניהם והן מוכנים לקרב הלא פשוט כלל. פעולה קרקעית טומנת בחובה סכנות רבות הידועות היטב לכל. ככל שהמבצע הקרקעי יסתיים במהרה, לאחר שהושגו היעדים שנקבעות על-ידי הרג המדיני, ורק הם, כך ייטב.
להותיר אדמה חרוכה טענתי ואני חוזר וטוען גם כאן: חמאס הוא לא רק ארגון טרור אלא הוא ארגון שיש לו "מדינה". דווקא משום כך, הוא הרבה יותר פגיע מארגון טרור בלתי ממוסד שאין לו כל אחריות לאוכלוסייה בתוכה הוא פעול. יש לנצל את היתרון הזה עד תומו. גם האשראי המדיני שיש לישראל מאפשר לה לבצע בעזה פעולות שיוציאו מכלל איזון את חמאס ויעקרו את המוטיבציה שלו לירוט. רק כשהאוכלוסייה בעזה תבין שחמאס המיט עליה אסון, אז ישנה אפשרות שדינו של חמאס יהיה כדין אחיו ואחיותיו במדינות ערביות אחריות. השאלה הנשאלת היא, איך גורמים לאוכלוסייה המקומית בעזה להגיע לתובנות שצוינו לעיל? ישנן שתי דרכים בלבד: צבאית ומדינית. היות שדרך המדינית נראית כיום רחוקה, אך היא בוא תבוא, נתייחס ללחץ הצבאי שאמור להיות מופעל בעזה.
דווקא בהתחשב בהתפתחויות והתוצאות, עד עתה, של הפעולה הקרקעית, והסכנות טמונות בה, על ישראל להסיר את הכפפות ולהפעיל את מלוא העוצמה הצבאית שלה מבלי לספק את ציפיותיו של חמאס. הגם שיהיו אשר יאשימו אותי באשמות כאלה ואחרות, אומר כך: דרך הטיפול הצבאית חייבת להיות שוברת כל מאזן או כל מגבלה, כולל מה שמכונה בעגה תקשורתית-מדינית, דעת הקהל. תמונות הטלוויזיה בעולם והביקורות הנשמעות אינן מבטאות את דעת הקהל אלא דעתם של העיתונאים או המדינאים.
כל אימת שישראל מודיעה לאוכלוסייה המקומית בשכונות הצפוניות להתפנות תוך שעות מספר, היא חייבת לעמוד ביעד. אסור שבאותו אזור יישארו בניינים על-כנם. אסור לשחק לדי החמאס המתחבא בתוך האוכלוסייה המקומית. אסור באיסור מוחלט להסכים לכך. בידי צה"ל האמצעים להותיר אדמה חרוכה. לא יעלה על הדעת שלאחר שבועיים של מבצע עדיין עומדים על תילם מבני ציבור, מבנים של השלטון, מאגרי דלק וכד'. איזו גוזמה זו להיגרר אחרי מה שחמאס מכתיב?
מדוע הבניינים שמתחתם מתחבאים, לפי ההערכות, ראשי חמאס, הופכים לחסינים מפני הריסתם עד היסוד, כולל המחבואים התת-קרקעיים? בית חולים שבו מסתתרים אנשי חמאס חייב לקבל הזהרת פינוי תוך שעות. מדוע בישראל בבתי החולים חייבים כל הזמן לענות את החולים ולהעבירם למרחבים מוגנים, לנתח אותם בחדרי ניתוח מוגנים, ואילו בעזה בית חולים שמתחתיו שוכנים אנשי חמאס מקבל חסינות? זה בלתי הגיוני. אינו רוצים לפגוע בחפים מפשע, בילדים או נשים, נכים או מוגבלים, ברם הם אינם יכולים להוות מחסה למחבלים ההורגים חיילים ומטילים על ערי ישראל טילים במטרה להרוג אזרחים תמימים.
לצאת מהקיבעון האסטרטגי כללי המשחק מול עזה חייבים להיות אותם כללים. לא ייתכן שאנשי חמאס ישחקו לפי כללים חסרי כל רחמנות, חסרי כל אנושיות, ואילו ישראל תנהג בכפפות של משי. בכל "משחק" יש כללים ומי שרוצה לשחק את אותו המשחק חייב לקבל על עצמו את אותם הכללים.
כשלעיני האוכלוסייה בעזה שתמכה בחמאס בבחירות או שהשלימה עם שלטונו האכזרי, תתגלה מציאות הדומה לדרזדן או ערי אחרות שבעלות הברית במלחמת העולם השנייה החליטו לנהוג בהן כגמול למה שהשלטון הנאצי עולל, רק אז המוזות המדיניות יתחילו להתעורר ולפעול.
אין מדינה באירופה ולא ארצות הברית היכולות לרחוץ את ידיהן בנקיים. כל מי שיקרא על מה שהתרחש בקוסובו תחת הסיסמה של הומניטריות, ימצא שמה שעשו האמריקנים שם חמור עשרות מונים ממה שהוצע כאן.
ישראל חייבת לצאת מתוך הקיבעון האסטרטגי תוך מתקפה מדינית בינלאומית גם אם היא קשה למדי שבמרכזה האמירה המפורשת שכל עניינה הוא שקט וחיים ללא טילים על ערי ישראל, ולא עזה תהפוך למלכודת מוות. ככל שישראל תוכיח שהיא נחושה לממש את הצהרותיה, כך הפתרון הסביר ביותר יתקרב במהרה.
