מאז השתלט החמאס על עזה לא השכילה ישראל להגיב למציאות המשתנה. מזה שנים אני קורא לקדם את תוכנית ״ההיפרדות האזרחית״. הפסקת אספקת חשמל, מים, דלק, מזון וכל המוצרים הנוספים, פירוז עזה מטילים ומנהרות ויצירת קו גבול בין ישראל לעזה.
כתחליף יש לפתוח את מעבר רפיח בין עזה למצרים לתקופת ביניים להעברת סחורות ומעבר אנשים בפיקוח. במקביל יש ליזום הקמת אי-מלאכותי בים, בחסות ובמימון בינלאומי, במרחק 4.5 ק״מ מול חופי עזה (המודל הוכן ע״י חברת נמלי ישראל).
באי יוקמו נמל, מתקני אנרגיה והתפלה ובהמשך גם שדה תעופה. אפשר להקים באי גם מלונות. האי יחובר לעזה באמצעות גשר שבמרכזו תהיה נקודת בידוק ביטחונית והוא יהיה נתון לשליטה ביטחונית בינלאומית מלאה למשך 100 שנים ולשליטה ישראלית בים. הפלשתינים ישולבו בהפעלת הנמל ושדה התעופה ובתעסוקה במלונות. לא ייבנו בתי מגורים על האי.
בכך תוסר האחריות מעל ישראל, יתאפשר לפלשתינים חופש אזרחי מלא וישראל תשמור על ביטחונה, ללא חשש מהברחת נשק דרך הים וסיכון שמיה. שמירת הפירוז בעזה היא תנאי להפעלת האי.
אם יופר הפירוז ייחסם המעבר בנקודת הבידוק ותופסק כל פעילות. ישראל תייצר הרתעה מלאה בגבולה עם עזה ותגיב על כל ירי לשטחה, או לנסיונות להפר את הפירוז, בעוצמה מלאה.
על-מנת לאפשר את יישום התוכנית, על ישראל להציב כיעד ברור למבצע ״צוק איתן״ (כולל ההסדרה שתבוא בעקבותיו) את פירוז עזה מטילים ומנשק אסטרטגי ואת פירוק המנהרות.
