1 |
|
|
להלן ההתייחסויות לנושא ולשאלתך במסגרת "בלוג" שיריי הסאטירה מפרי עטי: "באלה האח"מ ננוחם ?!", להלן:
התייחסות ראשונה:
אלברט ידידי, ראשית תודה על הפרגון ואכן במאמרך הוצגו באומץ ובמיקוד ראויים הנושאים העיקריים ב"סוגיה" מורכבת זו! . וכעת לשאלה הנובעת החשובה כל כך: לעניות דעתי וזאת למרות היותי מוסמך (MA) במדעי המדינה: אין תשובה ודרך אחת, אך מבין החלופות ובחלקן מתחומי הניהול (כגון: בגישת ניתוח SWOT) אנו חייבים להפעיל מערך יוזמתי ממוקד בגישה בינלאומית, תוך הפעלת כל הרשתות החברתיות (בתפיסת "חבר מביא חבר"..), תוך קריעת המסכות (בלי "מרכאות"!) מפניהם של המנהיגים ובעיקר אלו הניזונים משירותי "מחלקת המדינה" בארה"ב, אשר היסטורית מנסים לפגוע ולהחליש עד כדי סכנה בהשמדתה של מדינתנו. בנוסף אנו נדרשים להוכיח שהתפיסה הפוגענית שלהם ושל מנהיגי רוב המדינות "הנאורות" נובעת אך ורק מאנטישמיות לשמה ולא מעצם פעילותנו המוסרית כמדינה, זאת בשיתוף אמצעי התקשורת הבינלאומית, אשר פועלת ברובה כמשת"פ עם מנהיגים אלו . אך לא דיי לדעתי בכך, מאחר ו"החזית הפנימית" שלנו מגלה מזה שנים "חולשה", בעיקר עקב אי תפיסת אחדות השורות כערך הישרדותי עליון, כאשר "הפירוד" הנתמך בעיקרו בגישת חופש הדעות (גישה נכונה אך נדרשת "קווים אדומים" בתחומי הישרדות) והדמוקרטיה הבלתי מתגוננת, נותנים לכאורה "נשק" בידי צוררי ישראל והעם היהודי, וחבל... . לסיכום דבריי הארוכים הנ"ל :-), ברצוני להדגיש מתחושה אישית אופטימית, שמלחמה אחרונה זו, אפשרה להוריד הרבה מסכות ממנהיגי העולם, אך בעיקר גרמה לחשיבה רעננה אחרת בין אנשי עמנו השואפים לחיות בארץ הזאת, חשיבה המעזה לשאול שאלות כואבות לצורך הבנת ושינוי המציאות עד כה, ולמרות הקלישאה: "כוחנו באחדותנו"! . בתקווה ובהוקרה, אשר וינשטיין, משורר לילדים ויזם חברתי .
התייחסות נוספת:
בנוסף ועל מנת להאיר את הנושא הפנים תרבותי/ציבורי בישראל, אני מתכבד בזאת להציג את שירי אנשֵי "הרוּח", העוסק באותם "שְּבּוטֵי-רוּח" שהינם אנשי רוח ישראלים, שעברו מרצונם החופשי תהליכי "שיבוט גנטי" לצורך הפיכתם לאנשי ה"עולם הגדול" והנאור, בתפיסתם הלאומית,זאת במסגרת "בלוג" שיריי הסאטיריה: "באלה האח"מ ננוחם ?!", בעיתוננו "NEWS 1", להלן ההפניה: news1.co.il בברכה ובתקווה, אשר וינשטיין |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א. וינשטיין |
|
|
|
|
על "קריעת המסכות" שהיצעת בחלק הראשון של תגובתך אני חותם בעשר אצבעות. אשר לחלק השני בו תיארת את השיבוט הגנטי שעוברים אנשים הרוח למיניהם- כתבתי לך את התגובה הבאה תחת השיר "באלה האח"מ ננוחם":
הכנות נוטפת מעל ומבין שורות שירך מר וינשטיין, אבל יש לי השגה אחת: אתה בוהה בכל אנשי הרוח שעברו כהגדרתך מרצונם החופשי תהליכי "שיבוט גנטי", אבל לטעמי הם לא נקראים יותר "אנשי רוח" כי הרוח מהם והלאה; הם יכולים להיות אנשי תקשורת, אנשי יחסי ציבור, אנשי פרסום, אנשי שיווק ויחצ"נות - רק לא אנשי רוח. "איש רוח" לא יכול להתבטא ללא רוחו, זאת כי הרוח האנושית מבטא את פנימיות האדם ורק בעזרת תכונת הכנות יכול האדם לצלול אל מעמקיו ולהתבטא משם, להתנסח משם, כפי שאתה מר וינשטיין מתנסח בחופשיות וצולל אל מעמקיך כדג, ללא הצלילה הזו אינך יכול לכתוב ולהתנסח- אני יודע את זאת, אך מי שעבר מרצונו החופשי "שיבוט גנטי" - אינו יכול יותר לצלול אל מעמקיו ואיבד בזאת את תכונת הכנות. |
|
כתובת IP: |
190.218.149.233 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלברט שבות |
|