בימים טרופים אלו של פעילות אינטנסיבית למול אויב שלא בוחל בשום אמצעי כולל תודעתי כדי לפגוע בנו, החיים משתנים והמציאות כבר לא ברורה כפי שהייתה קודם. כל יום יש חדשה אחרת שמטלטלת אותנו לייאוש או נותנת לנו תקווה להמשך. חוסר מידע ואי וודאות מקשים עלינו להתמודד עם מציאות לא רצויה. מציאות שאנחנו רוצים להבין. תהליך ההסתגלות למציאות קשה ומסובכת מחייב אותנו להבנות אותה מחדש, להתאים את הפרטים שיש לנו ולהבנות מציאות ברורה יותר, כזו שאנחנו יודעים להבין ולנבא אותה. אבל יש אי-הוודאות והדבר כופה עלינו להשלים פרטים. השלמת פרטים אפשר לעשות בכמה שיטות: אפשר לחכות ולקבל פרטים, לשמוע שיחות של מומחים ולהתמודד עם חוסר הוודאות.
כאן, אני דווקא רוצה להחמיא לאמצעי התקשורת השונים, המביאים מומחים, דעות, תמונות מכל מקום לכל מקום. זה אולי נראה מיותר אבל יש בזה חשיבות. הציבור צריך את המידע, את הדעות השונות, את המומחים. פרטים שונים נאספים ומאפשרים לציבור לנסות ולנבא את ההתנהגות הרצויה. כל דיון שכזה מאפשר לנו להיחשף לפרטים נוספים ולמומחים נוספים וליצור תחושה של מציאות מובנת יותר.
אבל עדיין, כשהמציאות נשארת לא ברורה אנחנו נאזין לפרטים שיש ונשלים מידע חסר ואולי אפילו נמציא מעט פרטים משלנו. ואז, לפתע, המציאות מתבהרת. אז מה אם לא כל הפרטים באמת התרחשו במציאות? לפעמים גם האויב עושה שימוש בדיסאינפורמציה כדי להגביר חרדות. ואז, ככל שיותר אנשים יקבלו את השמועה והתייחסו אליה כאמת, היא תהפוך להיות המציאות ומפיץ השמועה יקבל מעמד חברתי, כבוד, משמעות. רציונלי לגמרי, כדאי לגמרי.
הטכנולוגיה הדיגיטלית הופכת את העניין לפשוט, למיידי, לגלובלי. אוספים מעט פרטים, משלימים, כותבים הודעת WHATAPP והמציאות נראית אחרת. מה שלא היה ברור מתברר מהר מאוד בהודעת ה WHATSAPP הבאה. מה החאמס עשו אתמול? מה עושות היחידות הצבאיות בעזה? זה מתחיל מהודעה מעורפלת של דובר צה"ל על הישגים של יחידות חי"ר, הנדסה ושיריון בעזה ומישהו שמכיר מעט את הפעילות, משלים פרטים נוספים ומפיץ. אם זה מתאים למציאות, זה עוזר. לא אמיתי ... אבל עוזר, מרגיע, נותן לאנשים תקווה.
מידע אמין מטעם ולכן ראשית, עדיף לקברניטי המדינה, פשוט לשחרר מידע ככל האפשר, כל מידע שעומד בגבולות האפשר שמועבר לציבור, מרגיע ועוצר שמועות מיותרות. מנגד, ישנם נושאים רבים שתמיד ישארו מעורפלים. באותם נושאים אין טעם להתנגד לשמועות, הן תמיד היו כשאין מספיק מידע וישארו. הרי, ברור שלא ניתן להעביר מידע על הכל, כל הזמן. לכן, אותם קברניטים לא צריכים לחשוש משמועות. לא צריכים לעצור אותם או להילחם בהם. אלא צריכים להגדיר בצורה ברורה ולהכריז על מספר מצומצם של נושאים שבהם מידע לא ישוחרר אלא בתנאים מגבילים. ברגע נבין שיש מעט נושאים כאלו, נבין את הסיבה לשמירת המידע ונאמין שכל מידע פורמלי, לדוגמה: בנושא מהלכי קרב, חדירת אויב לשטחינו ואולי הכי חשוב הוא נושא השכול. בנושאים אלו יש להעביר לציבור מידע ככל שניתן אבל להגדיר ברור ובאופן קבוע שהמידע יעבור מיד לכשניתן יהיה להעביר אותו ולא לפני כן. ברגע שהציבור יאמין לכך, השמועות יפסקו או לפחות יתמעטו והציבור יחכה.