ראו את "המשכילים והמומחים" שלנו: כמה ברברת וכמה דברי הבל זורמים מפיותיהם בכל הערוצים, ולנו נותר לטבוע בים הפטפוטים והלהג ואין מי שיסגור את הברז, או ישים סכר לפיותיהם.
יש אנשים הבטוחים שהם מחזיקים בנוסחת הפלא לפתרון הסכסוך עתיק היומין בינינו לבין העם הערבי הגדול; הם משוכנעים שבחוכמתם ובהבל פיהם הם ישנו את העולם, כל שעלינו לעשות זה להסכים לדעתם ולקבל את עצתם והם יובילו אותנו לעולם צודק ומוסרי, עולם שכולו טוב.
נדמה להם שזאת השעה וזה הזמן להשמיע את דברם כאילו אמרו: "אנחנו יודעים מה היא הדרך הנכונה ואתם כולכם טועים". נדמה להם שבזכות מחאתם הם ייזכרו כחסידי אומות עולם, והעולם (ביחוד האירופאי) יקבל אותם כאמיצים וכבעלי המצפון, הקול השפוי.
ובכן, גם אתם בעלי השררה, הכבוד, החכמה והכשרון, גם אתם יכולים לפעמים לטעות, וכדאי שתתחילו ללמוד לכבד את "האחר", כן אתם המטיפים ומדברים השכם והערב בעד קבלת האחר,אינכם מיישמים ערך זה כלל וכלל ואין בכם טיפת כבוד והכלה של ה"אחרים" היושבים בתוככם, "האחר" הגר בדרום, האחר הישן ומתעורר לקולות נפץ וטילים מתעופפים מסביביבו ביום ובלילה, "האחר" שהוא לא אתם.
אתם מחבקים בזרועות פתוחות כל "אחר" זר ואכזר, נוכל וערמומי ושונא שנאה תהומית את כל הכופרים, הקופים והחזירים, השטן הגדול
והשטן הקטן, ורק לאחר שבתוככם אין מקום בלבבותיכם.
כמה צביעות וכמה שקר יש במעשיכם, וכמה אתם שקופים. ניתן לזהות את אלה שכל מעשיהם מכוונים לדעת הקהל העולמית ובהפגנותיהם המתוקשרות הם מבטיחים לעצמם מקום של כבוד על הבמות הבינלאומיות ובעיקר האירופאיות, שם הם זוכים לכבוד ולפרסום.
אם אתם במאים ואנשי קולנוע העושים סרטים המשמיצים את ישראל ועושים "צדק "לעם" הפלשתיני", תזכו לתשואות ופרסים לרב, בעיקר
באירופה; אם אתם סופרים הכותבים סיפורי אימה על אכזריותינו היהודים ועל העוול שגרמנו לעם "הצדיקים והתמימים הפלשתינים", שוב מובטח לכם שספוריכם יזכו לתרגומים לשפות רבות ויוצגו בחזית חלונות הראווה, וימכרו במלוני עותקים של שקרים וגוזמאות.
אבל מי בודק, אם אתם שחקנים או זמרים, תזכו להופיע על במות אירופה, בכל הפסטיבלים, בכבוד גדול ותוצגו כאנשי מצפון, מוסר, הומניות שהצילו ערבים מסכנים מידי היהודים "האכזריים". אינכם בוחלים בשימוש בטרמינולוגיה של השואה המשווה אותנו לנאצים, וכל זה כדי לכפות עלינו את דעותיכם ודרככם, כדי להכניס בנו רגשות אשם, כדי להחליש ולמוטת את הביטחון והאמונה בצדקת דרכינו וכדי להיות "יפים והומאניים" בעיני העולם.
ובכן, אחרי שהיינו "היהודי הפחדן", "המלשין", "היהודי המלוכלך", "המגפה המתפשטת על פני אירופה, שיש להדבירה",ואפר על פני האדמה, הבטחנו לעצמנו ןלעולם כולו, שלא עוד, והיום כשאנחנו עם ריבוני בארצו ואיננו פושטים על ארצותיהם, ואיננו מתארחים במדינותיהם ואיננו מאימים על משרותיהם, או על טוהרם גזעם, שוב נשמעים אותם איומים ואותן הסטות ואותם נאומים בככרות, ושאגות המוות "לחסל את היהודים עד החרון שבהם" ואתם המשכילים והנאורים, ה"עילית" של החברה הישראלית, מתעלמים מכל הדיבורים והאיומים הללו ולבכם יוצא לעשות שלום איתם. לשם מה? כדי לאכול חומוס ולקנות זבל בשווקים שלהם?
אתם יוצאים מגדריכם לסייע ולרחם? על מי? על אלה שחופרים מנהרת מתחת לבתינו כדי להפיל אותנו לתוכן, כדי לחטוף את בנינו? עם מי בדיוק אתם רוצים לעשות שלום? עם אלה שתכננו לעשות פעולת ראווה בחגים? עם אלה שאוהבים ומקדשים את המוות כמו שאנו מקדשים את החיים? אתם מיטיבים להבין ולהסביר את מעשיהם הנפשעים בתירוץ שהם פועלים מתוך יאוש, האם כך מתנהגים בייאוש? יאוש ממה? מזה שהחרבנו את "ימית ושדות, וגוש-קטיף", שהעניקו לעזה פריחה ושגשוג שלא ראתה כמוהו, יאוש מהכסף הרב והסיוע ההומניטרי הרב הזורם מכל עבר, והופך לעפר ואפר.
עזה קבלה את ליטרת הבשר והדם שלה, ואנחנו לא נוכל להשביע את רעבונה, החרבנו את עמנו, וגרשנו אלפי משפחות לכל עבר, ונתנו
לעזה לרקוד על הריסות בתיהם ועל חורבת חייהם, ואיש מכם לא קם לגנות את מעשיהם הברבריים, להפך אתם עדיין משתמשים בשקר שוב ושוב, "עזה כבושה, עזה במצור, עזה נשלטת על-ידינו", שקר, שקר שקר, ועם אלה אתם רוצים לשבת לשיחות שלום?
לא ירחק היום, וכל מי שעזר ותמך, והבין את הקבוצות הרצחניות המטורפות הללו,יתמלא בושה וכלימה, כשתבינו על מי אתם מרחמים ולמי אתם מושיטים יד לשלום בושה תכסה אתכם, ואולי זה הזמן, זמן בין המצרים, זמן חשבון נפש זמן בו נאמר לעצמנו את האמת,
שלא משנה מה נעשה, האויב לא יאהב אותנו ובוודאי לא ישלים עם קיומנו כאן בחלקת הארץ הקטנה הזאת, וכדאי שנפשכם העדינה תצא אל אחיכם הסובלים 14 שנה של ירי טילים על ראשיהם עם כל הנזק והסבל המתלווה לכך.
כל הקיום שלנו במקום הקטן והנורא הזה תלוי על בלימה ואנחנו מתקיימים מנס לנס, ומי שלא מאמין בניסים שיגיד לי איך ניתן להסביר את קיומנו כאן, כשכל כמה שנים נפתחת עלינו מלחמה, כשכל מלחמה נפתחת בכמה חזיתות, כשרוב מדינות העולם מסייעות ומחמשות את אויבנו, כשכל המדינות סביבנו עסוקות יום ולילה באיך לחסל אותנו, וכל כישלון מביא אחריו עוד ניסיון, ובכל סיבוב הם ממטירים עלינו את כל ארסנל כלי המשחית שרכשו בכסף רב, כסף בו יכלו לבנות לעצמם 10 מדינות פלשתיות ולהאכיל את כל יושביהן לשובע.
והנס הכי גדול: הסוסים הטרויאניים היושבים בכנסת ישראל ומכוונים ומיעצים לאויבינו עצות אחיטופל, ונוטעים אשליות בליבם, שהנה עוד כמה חטיפות ועוד כמה טילים ופצצות מתקתקות וכבר הם יכבשו את פלשתין כולה, ומובילים אותם פעם אחר פעם לאבדון.
אתם, הרוצים בהשמדתנו, עצרו רגע וחשבו: ניסיתם הכל, הרסתם את עריכם ועדיין אתם סופרים את מתיכם, היגיע העת לאמוד את הנזק ולחשוב, אולי אלה שמעודדים ומיעצים לכם בעצם מפילים אתכם בפח, אולי יש כאן מלכודת שהניחו לכם אחיכם הבוגדים היושבים בכנסת ישראל, הנהנים מחסינות ומכסף רב, מבתים מפוארים, מחופש הדיבור ומדמוקרטיה ויכולים להרשות לעצמם לירוק לתוך הצלחת ממנה הם אוכלים, והדבר האחרון שמעניין אותם זה אתם ומצבכם, אולי הם לא מעוניינים כלל לחיות אתכם? אולי הם לא מעוניינים שתכניסו את האידאולוגיות הרצחניות שלכם לתוך המדינה היפה והחופשית שבה הם חיים ומתפתחים כל כך יפה? אחרי הכל הם מכירים אתכם הכי טוב והדבר האחרון שהם ירצו זה לחיות אתכם ולהתערב בכם.
ולסיום לפני שאתם יוצאים לסיבוב הבא, חשבו שנית, מי שונא אתכם יותר היהודים או אחיכם היושבים בכנסת ישראל.
