המלחמה הצודקת מול החמאס ארגון טרוריסטי קיצוני, עוררה ויכוח חריף והפילוג שקיים בעם ישראל, בין קבוצות שתומכים בהמשך המלחמה לבין אזרחים שחושבים אחרת, הויכוח גלש לאוניברסיטאות, שבו ראשי האוניברסיטה שיגרו מסרים למרצים ולסטודנטים שבו הם נדרשים להיזהר בלשונם ודווקא בתקופה של המלחמה.
אבי בן הלל, יו"ר אגודת הסטודנטים, באוניברסיטת בן-גוריון, התראיין לערוץ 10, בתגובה לשאלתה של המראיינת נסלי ברדה, האם מקובל עליו שהמסרים של ראשי האוניברסיטה שהסטודנטים מתבקשים להיזהר בדברים שהם כותבים ברשתות החברתיות או בכל אירוע? אכן אנחנו צריכים בתקופה זו של המלחמה שלא נביע דעות אלו ואחרים וגם לא נהיה שותפים לויכוח שקיים בחברה בצורה המאוד אגרסיבית.
אולי צודק יו"ר אגודת הסטודנטים, מר אבי בן הלל, שדווקא בתקופה של המלחמה הצודקת מול האויב האכזר שלא מבחין בין ילדים ואזרחים חפים מפשע, צריך להגיד דברים בצורה לגיטימית ולא לקבוע עמדות אם המלחמה צודקת ואין חולק על כך שאכן המלחמה כן צודקת, או איך אפשר לנהל את המלחמה, אלא לתת לדרג הפוליטי והביטחוני לקבוע מתי תסתיים המלחמה, ובלבד שיביא שקט ליישובי הדרום ולעם ישראל.
בימים אלו שאנחנו רואים את הקרע בעם ואת ההתלהמות של חלק מהחברה כלפי עיתונאים ואזרחים שדעתם שונה בצורה לגיטימית מהדעה של אותם מתלהמים והם מאיימים בגידופים קשים, דווקא כן היו צריכים יושבי ראש אגודות הסטודנטים בישראל, לצאת בצורה נחרצת מול כל אותם גידופים ואיומים של אזרחים שלא מוכנים לקבל את השונה.
יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון, מר אבי הלל, היה כן צריך לצאת יחד הסטודנטים שבחרו בו ליו"ר ולהביע שאט נפש מהשתוללות ברחוב נגד העיתונאי
אמנון אברמוביץ' שחולץ ברכב של מפקד המחוז, באלימות ברשתות החברתיות וכן בהפגנה שנערכה מול אולפן חדשות 2 שהפכה עד מהרה לפגיעה אישית במקרה זה בעיתונאים ובמקרים אחרים על אזרחים תמימים.
המחאה החברתית לעומת המהומות בצרפת בהפגנות החברתיות שהיו בשנת 2011, כמעט ולא ראינו את הסטודנטים במהפכה שהייתה אמורה להיות הדבר הכי צודק. העניין החברתי, דיור בר-השגה יוקר המחיה, מקומות תעסוקה לאקדמאים, הרפואה הציבורית שקורסת, העוני בין הקשים במדינות המפותחות - לו כל זה היה מעניין את מר אבי בן הלל וראשי האגודות הסטודנטים בכל האוניברסיטאות במדינה, היה ביכולתם לשנות את סדר העדיפות הלאומי.
במהומות הסטודנטים בערי צרפת ב-1968 חוללו מהפך בסדרי החיים במדינה. המהומות של הסטודנטים, בהן השתתפו לפחות חצי מיליון איש, היוו תמרור אזהרה למהפכה חברתית, ונצרבו עמוק בתודעה של הצעירים בצרפת, שגילו כי ביכולתם ובכוחם להביא לשינוי חברתי. מרד הסטודנטים שהיה לפני 40 שנה מעורר בזיכרונם של רבים מאזרחי העם הצרפתי שהובילו כאמור לשינוי חברתי.
למרות האווירה המתוחה ששררה ברחובות פריז בעקבות מהומות הסטודנטים במאי 1968, הסטודנטים החליטו לחולל מהפכה תרבותית שכוונה נגד הממסד, גם סטודנטים יהודים רבים נטלו חלק מרכזי בהפגנות ענק בהן השתתפו מאות אלפי אנשים ממעמד הפועלים, והובילו מהפכה תרבותית במלוא מובן המילה.
אגודות הסטודנטים - תככים ומלחמות אישיות הסטודנטים במדינת ישראל מעולם לא היו חלק ממעורבות חברתיות או פוליטיות, הסיבה לכך היא ברורה גם באגודות הסטודנטים יש קרעים והתפלגות בינם לבין עצמם מאבקים של כוח, מאבקים צרים ואינטרסים מפלגתיים, שהובילו אותם למחוזות של אינטרסים אישיים.
אהוד אולמרט ראש הממשלה לשעבר, היה גם פעיל באגודת הסטודנטים, עסק בתככים ואינטרסים אישיים כדי להפיק רווחים אישיים ואף הורשע לאחרונה בפלילים בתיק
הולילנד ונידון למאסר בפועל, ועוד חברי כנסת ושרים שהיו פעילים באגודות הסטודנטים עסקו בתככים ובמלחמות, רק כדי להפיק כאמור רווחים אישיים לעצמם ורק לעצמם, על כך נאמר הכול על-פי משקל המעוניין ולא על-פי משקל העניין, (קרי) האינטרס הציבורי.
יש ביכולתם של הסטודנטים במדינת ישראל, לשנות את סדר הלאומי וחובה עליהם להיות מעורים בכל התחומים במדינה, לשנות ולהביא מהפכה חברתית ואף מהפכה פוליטית, נמאס לנו מפוליטיקאים שרק מה שמעניין אותם זה ההישרדות שלהם בתוך המפלגה, חברי כנסת תקועים בכסא שלהם עשרות שנים מבלי שעשו דבר מלבד דמגוגיה זולה וגיבובי מילים שאין בהם דבר מהעשייה.
לכן חייבים הסטודנטים במדינה, להיות פעילים וקשובים לחברה, לשנות תפיסת עולם שונה ממה שאנחנו מכירים ביכולתכם לפעול כדי להיות בהנהגה הפוליטית של המדינה ולגרום למהפכה שתשנה אחת ולתמיד את תדמיתה של פני החברה במדינת ישראל בכל התחומים,
ביכולתכם לגרום למהפכה חברתית כמו שהיה לפני 40 שנה בצרפת שכל אזרח זוכר את השינוי החברתי ובטח עם ישראל יזכור לכם בעוד ארבעים שנים את השינוי החברתי במדינת ישראל ולאזרחיה.
