בימים בהם ניטשת מערכת "צוק איתן" אני נשאל על-ידי ידידים באשר למתרחש, והשאלה שחוזרת היא, אז מה עושים. אין בפי תשובה שלמה. אך אולי יש טעם ברעיון אחד שאינו מניח לי ואף הועלה בידי מי מבין מרואייני הערוצים; עניינו לפגוע ביכולת תעתועיו של החמאס עד להרפיית לפיתתו במגן האנושי שבנה לעצמו. מכאן אולי תצמח תקווה ליום אחר.
התשובה הזאת נולדה מתוך הכרה ברורה שלעתים חושים מתעתעים גם בקרב אנשים חכמים, מרחיקים אותם מראייה צלולה של תמונת-מצב הנצבעת בדם בידי ארגון טרור ברברי. אחרת קשה לי לרדת לשורשי הטעות הענקית בה אנחנו משתפים פעולה מערכה אחרי מערכה עם הטרור הקטלני ברצועת עזה, המשטה בנו על-פי מיטב המסורת של האיסלאם הקיצוני, וכל הסכמיו הם כמים בשקית נייר, מבוזבזים לריק.
תמיד אנחנו שבים ונופלים כלהטוטני קרקס שנכשלו בפתע לאותו פח יקוש ובהיותנו נתונים במלכודת זאת אנחנו הם הם שסומכים ידיהם כמעניקי ברכה לאותה קריאה משובשת ומרתיחה של מדינות רבות בעולם הקובעות שבמשוואה המוזרה הקיימת במזרח התיכון החמאס שווה ערך מבחינת יישותו, אלינו. זהו מצב בלתי נסבל שמחובת ממשלת ישראל לסכלו כאילו מדובר במערכה בפני עצמה. אכן, דומה והמחזה העתיד לחזור על עצמו בקהיר בימים אלה, נתפש כמשב רוח עיוועים שפורצת מכל המחילות הארורות ומסמאת עיני חכמים.
טועה או צודק, תפישת ראש הממשלה את משמעות ממשלת האיחוד הלאומי של הפלשתינים, הייתה נושא לוויכוחים רבים בתוכנו, והוויכוח טרם הוכרע. יחד-עם-זאת, התנהלותו המשונה, בלשון המעטה, של
בנימין נתניהו כיום כבעבר, מחזקת תפישה הפוכה לחלוטין מהצהרתו שעשה לה פומבי בהתגלותו לאומה לפני שנים רבות, שעם טרור אין מקיימים משא-ומתן.
מכאן שהתקיימותו של מצב אבסורדי זה נתפש כמעשה נוסף ותגובה תמוהה לאמונתו המקורית של מר נתניהו שפרץ לתודעה הציבורית כשמשון המתריס כנגד הטרור, יודע טיבו, צאתו ומהלכיו; זאת הייתה הפלטפורמה המרשימה שלו שהוציאה לנתניהו מוניטין כמנהיג מבטיח בעתיד, והקפיצה אותו מדמות פרטית לקדמת הבמה הציבורית. דמות שיותר ויותר נתפשת לפחות בעיני כטראגית, לאחר שכמעט בשיטתיות הוא זה שהפר כל אחד מאותם עקרונות מקודשים בעיניו. יחד-עם זאת אני מודה שאינני מתיימר לרגע לפענח את האיש הזה, וניסיתי להתמקד ציינתי בעובדות.
אכן זו האמת המרה שקשה לבלוע אותה מבלי להקיא. האמת הזאת נובעת מהעובדה שאנחנו תורמים בעצם ישיבתנו להסכם עם החמאס, בגיבוש מעמדו ההולך ומתברר כריבון הרצועה המייצג ישות מדינית. אם זה לא טמטום, אז מה זה?
מעולם לא החזיק הסכם עם חמאס יותר מזמן קצר, כצו האיסלאם להפר בעת נכונה ובזמן המתאים כל הסכם עם אויב האיסלאם. גם במערכה הזאת קצרה רוחו עד לרגעים ושעות וחזר והוכיח כי תכונת הברבריות גולשת לטירוף; אין ערך לסיכום אתו כי הוא היה ונשאר ארגון טרור איסלאמי מהגרועים ביותר, מהאויבים הנחושים ביותר הפועל בהשראת מלחמת קודש דתית החותרת להוציא עולם שלם מדעתו, והוא דורש נפשם של כל אלה שאינם כמותו, אפילו יהרגו כל ילדי רצועת עזה.
ישיבה בחדר נפרד עם משלחת מעורבת מאנשי פתח מהגדה ואנשי חמאס מעזה, אינה הופכת את השרץ לטהור, ואני תמה על כל אותם חכמים מרשימים שהטביעו בנהרות הגיגיהם את ערוצי הטלוויזיה תוך יצירת עולם דמיוני שיבנה כאור גדול לפלשתינים שלחוף הים; עולם צבעוני המבוסס על רצועת עזה שתמשיך להיות אזוקה בידי שלטון חמאסי קנאי דתי מובהק, שקשה לעקרו מן השורש.
רק דרך אחת קיימת לפני נתניהו להיחלץ מהמלכוד האווילי והטראגי זה של בניית חמאס כישות פוליטית שוות-ערך במשוואה מעוותת עם מדינת ישראל; הדרך הזאת מחייבת את ראש הממשלה להפגין יכולותיו בקבלת החלטות הקשורות בניהול המערכה בשלביה האחרונים ברצועת עזה, להפסיק לדשדש ולשמור על ריבונות ישראל בלי עירוב של שיקולים פוליטיים שהיו לזרא וטומנים בחובם לא פעם פתח לאסון.
אחרת, הכרה והתדיינות על הסכם הפסקת-אש עם החמאס ייתפש בתודעה כיישות מדינית המקנה לו מעמד שווה גם מצד ישראל. התהליך הזה יאיץ את השתלטותו גם על הגדה, למרות כל המכות שספג במערכה העכשווית, ותוך נפנוף קליל של אבו-מאזן ובני חבורתו. או אז יהיה לנו עניין גם בגדה עם מוחמד דף ועמיתיו. מאיוולת מסוכנת חייב ראש הממשלה שלנו להישמר בכל-דרך. אין מעשה נכון יותר מזה הן לטקטיקה והן לאסטרטגיה מהקו הזה שהוא צריך להנחות לרתום אליו את ממשלת ישראל.
אחר-כך צה"ל יפרוש כאשר יפרוש מהרצועה באין צורך בהסכם כלשהו. את הכללים מעתה והלאה תכתיב מדינת ישראל על-פי צורכי תגובה נכונים ושקולים, ואילו את חלומות הפז הרטובים להיטיב עם תושבי עזה, יש לדחות לימים אחרים כשתפורז הרצועה מנשקיה.
לא עת הבטחות העת הזאת אלא זמן למעשה חכם.
