ההתלקחות הזאת התפרצה והתעצמה לממדיה הקשים, מתחת לאפו "התתרן" של
נתניהו, שלא "הריח" ולא העיז לפעול למניעתה, למרות שהאוויר סביבו היה רווי באדי בנזין באוקטן גבוה. כי נתניהו, כמו "נתניהו הכבאי", אינו מעז לעשות צעד עד שלא מתפרצת הלהבה בלהטה. רק אז הוא מאולץ לזוז כדי לכבותה. אלא שעד שתכבה היא מכלה ושורפת מה שעומד בדרכה. נתניהו הזהיר והחששן, יקוה תמיד לאיזה משב רוח פתאומי שיעיף את אדי הדלק וינדף אותם מהאויר לפני ההתלקחות.
אדי הבנזין הראשונים החלו להפלט לאוויר בהדרגה, כאשר נתניהו שבר, מסיבות פוליטיות, את שסתום הביטחון הראשון, כבר בעסקת שליט, כאשר נכנע ללחצים מדומים של בנט ואש"ף והעדיף לשחרר אסירים במקום להקפיא בניה ביו"ש, ושחרר מעל 1,000 אסירים בהם רוצחים אסירי חמאס רבים. המחיר הגבוה מאוד באסירים קיבע בתודעה הפלשתינית את שיטת החטיפות כמנוף היחיד היעיל שנותר.
אדי דלק נוספים נפלטו לאוויר, כאשר נתניהו, כמו נתניהו, תמרן את הממשל האמריקני, את מזכיר המדינה קרי והסתכסך עם הנשיא אובמה, וגם עשה לאבו מאזן את העבודה ומנע את הצלחת היוזמה המדינית של הממשל כששלף את "שפן" הדרישה המקדמית להכרה הפלשתינית במדינה היהודית. נתניהו תקע מוקדם מדי! מקל טיעון צודק, בגלגלי היוזמה האמריקנית, והציג את קרי, אובמה וממשלו, כמנסים לייצר כאן יוזמה לתהליך שכולו בלון נפוח שעתיד להתפוצץ במהרה.
נתניהו עשה זאת בעיתוי מוקדם מדי, בעיקר ממניע אישי, להכניס לאובמה על שהוליכו שולל בעניין הגרעין האירני, והציגו לעולם ולאירנים במערומיו, כמי שעושה המון רעש וצלצולים, ומפזר איומים שאין מאחריהם דבר ממשי.
שסתום ביטחון
כזכור, נתניהו לעולם אינו יוזם! ורק מגיב ליוזמות של אחרים, ולכן לא יזם מהלך מדיני חלופי לאמריקני, וכך נוצר הוואקום המדיני בין נתניהו לאבו מאזן. כמו בטבע, לוואקום יש תכונה לשאוף להתמלא, ונשבר שסתום ביטחון נוסף ועוד אדי דלק זרמו לחלל.
אלא שאת העדר היוזמה של נתניהו ואת הוואקום שנוצר ניצל אבו מאזן, שלו בניגוד לנתניהו ישנה אסטרטגיה לטווח ארוך. אבו מאזן טרח והצליח ליצר לעצמו ממשלה פלשתינית מקצועית בהסכמה ושותפות של החמאס. אבו מאזן זקוק לממשלה כזאת כדי לבוא אל האו"ם בשם כל העם הפלשתיני, ולקבל הכרה בין לאומית המובטחת במדינה הפלשתינית.
נתניהו שוב הגיב כדרכו, בסרוב להכיר בממשלה פלשתינית עם החמאס, ארגון טרור שפועל ושולל את קיומה של ישראל. החמאס נתן ידו בשתיקה ליוזמת אבו מאזן, בעיקר כי הובטחה לו תמיכה כספית, שכן עסיסי המצרי סגר את מעבר רפיח וחיסל את רוב מנהרות האספקה, מה שחונק בפועל את החמאס ואת רצועת עזה שבשליטתו והוא נדחף עם הגב לקיר. סרוב ההכרה של נתניהו בממשלת אבו מאזן שבר עוד שסתום ביטחון ושחרר אדי דלק נוספים לאוירה הספווגה באדי דלק.
החמאס פעל במרץ כעשור, במימון קטרי, בשיטתיות, בהדרכה מקצועית אירנית, על אופציה צבאית ממשית נגד מדינת ישראל, שמטרותיה יצירת איום הרתעתי ממשי מתמיד ומוכח, שעיקרו, החזקת כמויות גדולות של אמל"ח תלולי מסלול לטווחים ארוכים שיכסו את כל ישראל, ויצירת תשתית שיגור תת-קרקעית מסועפת זריזה ויעילה, הקמת צבא קומנדו מאומן ונחוש למשימות פגיעה חרג וחטיפות בתוך ישראל, ובנית תשתית מסועפת ועמוקה של מנהרות ומחילות מצוידות עמידות להפצצות למטרות לחימת גרילה מתמשכת שמאפשרת תנועה מהירה חופשית וסמויה מתחת לפני הקרקע.
ניצוץ אחד קטן
זה מנוף הכוח והעצמה הממשי היחידי של חמאס כלפי חוץ וגם כלפי פנים, והושקעו בהקמתו הון יזע ועמל עצומים.
ברור היה לכל בר דעת ובוודאי לראש ממשלת ישראל, שאם החמאס יילחץ אל הקיר ויחנק, הוא לא יהסס להפעיל מנוף זה. עצירת מתמשכת בהעברת המשכורות מאש"ף לאלפי אנשי החמאס בעזה, אזרחים שוטרים ולוחמים, הייתה שבירה של שסתום הביטחון האחרון. עכשיו האוויר כבר רווי בדלק, נדרש ניצוץ אחד קטן, שכל העסק יתלקח ויתפוצץ.
נתניהו מתנהג כתתרן, שאינו מריח, אינו שומע, אינו רואה, ואינו מדבר. הוא מסרב להבין כי הוא לא מסוגל ליזום מהלך ממשי! מהלך שאינו רק מצג שווא. לא מהלך מדיני ולא מהלך צבאי מקדים, לא מהלך כלכלי, ובוודאי שלא מהלך משולב! הוא ימתין לניצוץ להתלקחות ואז יראה... ורק אז יתחיל לכבות את השריפה.
האם מתי ואיך נדונו ו/או הוכנו תשובות ממשיות לשסתומים הנפרצים האלה? האם הקבינט אי-פעם דן בזה? האם איך ומתי המועצה לביטחון לאומי חשבה על זה? האם המטכ"ל דן בזה? מה הכין האם ואיך נערך? תשובות אפשר יהיה אולי לקבל רק בוועדת חקירה ממלכתית.
ניהול מזויף
לפי התנהלות נתניהו והקבינט, מרגע שהוצת ניצוץ חטיפת של שלושת הנערים (המתנחלים הפזיזים וחסרי האחריות), התנהלות שכולה הגררות ואלתורים "תוך כדי תנועה" נראה שלא היו דיונים ולא נעשו הכנות להתלקחות כזאת.
הסיבה העיקרית לכך היא, שכל דיון מעמיק מחייב גם הסקת מסקנות בכיוון צורך בנקיטת יוזמה, שעלולה לסתור, לפחות בחלקה, את העמדה הפוליטית הבסיסית של נתניהו או חברי קבינט. לכן נתניהו מעדיף להמנע מלדון, כדי לא לחשוף את עמדותיו, וכמובן כדי שלא ייאלץ ליזום! זאת העדפה ברורה של ניהול מזויף, לקוי, מתחמק ולא יעיל, במכוון! המטכ"ל צופה בזה בחוסר אמון ובזלזול, ובהכרח נאלץ גם להתאים את עצמו לרמת המשילות הנמוכה הזאת... למטכ"ל קשה מאוד לפעול מול דרג פוליטי מדיני מפוצל מהסס ומתחבט. התוצאות היו צפויות בהתאם.
סיכום ביניים: האם ניתן היה ביוזמות מקדימות לדחות את ההתפוצצות הזאת? נראה שכן! ביוזמה מקדימה מונעת לנצירת אחד מהשסתומים לפחות. האם ניתן היה למנוע את ההתפוצצות, נראה שלא! כי ההשקעה הממושכת העצומה של החמאס באופציה האלימה הזאת, הזמינה בהכרח את מבחן התממשותה שהיה קורה במוקדם או במאוחר.
האם צריך היה ליזום מהלכים כדי לדחות ההתפוצצות? על-פי התוצאות הצבאיות המסתמנות כרגע, נראה שכן. לממשלה ולמדינה אבדה יוקרה ונחשף לעולם חוסר אומץ ויכולת לקבל החלטות. זרוע הביצוע העיקרית אכזבה, צה"ל כשל במשימתו המרכזית לסיים בהישג את המערכה בשבועיים, וכושר ההרתעה שלו ושל המדינה נחלש.
גם התוצאות המדיניות המסתמנות, בעקבות התיקו והנסיגה המוחלטת כדרישת החמאס, יהיו גרועות יותר לנתניהו: הוא ישלים עם המציאות, ייאלץ להכיר בממשלת פתח חמאס שיזם אבו מאזן, "יכפה" מצג שוא של החזרת השליטה של אבו מאזן על עזה. בתמורה הסגר יוסר כדרישת חמאס, כאשר בפועל מאחרי הקלעים החמאס ימשיך לשלוט, לקבוע וליהנות מהכספים רק כדי שישב בשקט, ויחדש ויתכן שאף יעצים את כוחו שנשחק.
לאבו מאזן נפתחה הדרך לאו"ם, לקבלת ההכרה הבי"ל כמעט מקיר לקיר, והוא עוד עתיד לצבור יוקרה פוליטית רבה רק מהגשת תביעות בי"ל נגד צה"ל וישראל על
פשעי מלחמה בעזה...